|
בא לי ללכת לידך ולצחוק
בא לי ללכת לידיך ולצעוק
לצעוק בקולי קולות בלי להוסיף עוד מילה
ולהגיד רק אני אוהבת אותך.
זה מעצבן שאני צריכה להסתיר את זה,
מעצבן שאתה חמוד כזה.
מעצבן שאני לא יכולה לרוץ ולחבק אותך
אני צריכה לשמור מרחק ממך.
עוברת לידיך ומרגישה את הדם עולה לי לראש
רוצה שנדבר אך את זה אי אפשר לדרוש
אתה כל כך חמוד ואני נמסה
מה אוכל לעשות עדיין אוהבת אותך.
ואם יש משהו שאני באמת אוהבת
שבעינייך רואה מילים ומבפנים נשרפת
חיוך משגע ופרופיל מושלם
למה אתה לא יכול להיות כמו כולם.
כל כך בא לי ללכת לידך ולומר
כמה כבר ככה אפשר
כל כך בא לי ללכת לידך ולשאול
למה אי אפשר לפתור את הכל
ואז בסוף להוסיף עוד שתיקה
ובסופה לתת לך נשיקה מתוקה. |
|
|
"שנות השמונים"
מתוך "אין יותר
נמוך מזה"
בהוצאת בוליביה
ושות'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.