הלו? מה העניינים איתך, כפרה? את חייבת לשמוע על פדיחה מה זה
גדולה שהייתה לי אתמול. כן, אתמול בלילה, כשסגרתי את החג
בלשכה.
אז אני ישבתי בלשכה, משועממת עד הצוואר. כבר סיימתי לשים לאק
על הציפורניים, והמסטיקים כבר נגמרו לי- נכון בעסה? ברדיו יש
עוד פעם רק את התוכניות המשעממות של אמצע הלילה. כל מיני
דיבורים משעממים של איך קוראים לו, ביבי, שאומר לכולם שאין לו
כסף, ועל המלחמה המשעממת הזאת בעיראק. בדיוק כשחשבתי שאני
הולכת למות משעמום, אז אני שמעתי רעש בחוץ.
יצאתי החוצה, כדי לראות מהי זה הרעש, ואת מי אני רואה שם? את
ברק. מי זה? נו, את יודעת, הבלונדיני החתיך. סיפרתי לך עליו
כבר. גם הוא נשאר את החג בבסיס. הוא הנהג בוס. הוא היה נראה
יותר שבוז ומשועמם ממני אפילו, אז הזמנתי אותו לשבת איתי
בלשכה. שלא יהיה לי משעמם. מה זה? בטח שהוא הסכים. אבל הוא אמר
לי משהו מוזר- את חייבת לשמוע- שהוא נכנס רק אם אני נשבעת
לשמור על סוד. בטח שאמרתי שאני נשבעת. בטח שאני אגלה לך! הוא
אמר לי שיש לו בקבוק וויסקי כאן, ושאף אחד לא ישמע על זה. לא,
זה לא הפריע לי. להפך, ככה יהיה קצת יותר מעניין. במילא כתוב
בתורה שצריך להשתכר בפורים, לא? אני יודעת שאני צודקת.
אז אני הוצאתי את שתי כוסות מהמטבח של הלשכה. כן, גם את הכוס
עם התמונה של אישתו- איך ידעת? ואנחנו התחלנו לשתות. אחרי שלוש
כוסות אני כבר הייתי מסטולה לגמרי. כן, גם הוא נראה ככה. אבל
הוא עדיין נראה חתיך, שבא לך למות, אני אומרת לך. ואז אני
קלטתי אותו מסתכל עליי. מה זאת אומרת? בטח שבכזה מבט! למה מה
חשבת, שפתאום הזכרתי לו את אמא שלו?
אני הסתכלתי עליו חזרה, והוא, כאילו הוא מי ישמע איזה גבר,
המשיך להסתכל עלי. למה מי הוא? בטח, בטח שהמשכתי להסתכל עליו.
את לא יודעת איזה חתיך הוא. יש לו עיניים כחולות, את מתה.
ופתאום, את לא מאמינה, הוא קם והתחיל לנשק אותי. כן, באמצע
הלשכה של בוגי! ואני, אחרי שעה שאני מסתכלת לו בעיניים הכחולות
האלה, אני לא כבר יכולה להתאפק ואני מנשקת אותו חזרה. באמא
שלי!
ופתאום, באמצע הנשיקה הכי טובה שהייתה לי בחיים, הטלפון האדום
צילצל. ברק אמר לי לא לענות, אבל אמרתי לו שאם אני לא עונה
לטלפון האדום עוד פעם, בוגי ישפוט אותי. אז עניתי, ודיבר איתי
איזה אחד מה-זה לחוץ. כמו טמפון, אני אומרת לך. כן. ואז הוא
אמר איזה משהו על המלחמה המשעממת הזאת, ועל איזה גלישה, או
בלישה. וואלק, צודקת. פלישה. לא מספיק שומעים אל המלחמה הזאת
ברדיו, גם בטלפון אני צריכה לשמוע עליה? כשאני מתחרמנת עם ברק?
אז אמרתי לו, יאללה יאללה, בסדר, אני אמסור לו, וניתקתי. נשבעת
לך שככה אמרתי לו. שיפסיק לשחק אותה כזה חשוב, אני אומרת לך.
התחיל להתפלצן עלי עם דרגות- ראש אמ"ן, ראש שמ"ן, כאילו שאיכפת
לי?
ואז, כשאני ממשיכה להתעסק עם ברק שם, והוא כבר הוריד לי את
החזייה- נשבעת לך! פתאום יש מלא צפירות. מה זה נבהלתי. אז
פתאום אני שומעת ברדיו שמדברים על בוגי. הקריין אומר שנפל טיל
בישראל, והרמטכ"ל נראה כאילו הוא הרגע יצא מהמיטה. הוא אמר
שהרמטכ"ל לא הספיק אפילו ללבוש מדים. הקריין גם כל הזמן הוא
דיבר על מלחמה ביום כיפור, כשבכלל פורים עכשיו. כן, גם אני לא
הבנתי מה הקשר.
הקיצר, נראה לי שזה קשור להודעה הזאת שלא העברתי לו. אז כדי
שלא יכעס, תליתי לו שלט כזה, מה זה מושקע, על הדלת של הלשכה.
את יודעת, כזה שכתוב בו מצטערת בענק, עם מלא צבעים. אני מקווה
שהוא יסלח לי. |
