ניסיתי להזיז את ראשי אך הוא לא נשמע לי. גם את שאר חלקי
גופי, לא הצלחתי להניע. נדמה לי שאני משותקת. הכל כל כך שקט.
מרחוק אני שומעת זמזום אולי של זבוב או אולי זה מזגן? מה אני
עושה כאן אלוהים. כמה זמן אני נמצאת כאן בתוך הלבן הנורא הזה?
למה?
מזווית עין אני קולטת תנועה קלה למעלה, בתקרה. משהו זז. מנסה
למקד ראייתי. עכביש טווה קורים. עובד במרץ רב. קווי המתאר
שטווה אינם ישרים, ואני חשבתי שעכבישים הם יצורים מסודרים? הרי
תמיד יש סדר בכל דבר - למה העכביש הזה אינו יודע כיצד לטוות את
קוריו? הנה הזבוב ששמעתי קודם עכשיו הוא למעלה. לא עוברת דקה
והעכביש מגיח, מאגף מכל הכיוונים וזהו אין זבוב. כל הכבוד
עכביש שלי - זו הדרך לחכות בפינה עד שהטרף יהיה בשל?
עכשיו העכביש מתבונן בי.
או לא - אני לא טרף טוב בשבילך. אין לך מה לחפש אצלי. אבל הוא
מתקרב ועכשיו אפשר לראות את שעון החול האדום שעל גבו - האלמנה
השחורה. מה זה צריך להביע? היי זה לא החלום שלי. אני רוצה לצאת
מכאן. היי תוציאו אותי מכאן... למה אף אחד לא שומע?
התעורר רטוב מזיעה. מבטו הראשון נדד אל עבר התקרה, אבל השטח
נראה נקי. כל שריריו כאבו. נאנח כשקם ממיטתו ספוגת הזיעה. עוד
פעם החלום הזה ושוב פעם אני אישה בחלום. אני כנראה יוצא מדעתי
...
אין ספק שעזרא בואנו אינו שקט. חושב על טרודה ועל החתונה
הקרבה. אולי זו סתם חרדה לפני?
הכל בגלל ימי החופש שלא ניצל השנה. פשוט לא היה לו מצב רוח. נו
אפשר להבין אדם שאשתו חוזרת באמצע הלילה מחיפה ומסיימת את חייה
בתוך עמוד חשמל. עוד מעט שנה מאז אותה תאונה ועדיין איש לא שאל
אותו מה עשתה אשתו באמצע הלילה על הכביש, בדרך מחיפה. טוב
שכך.
מנהל העבודה קרא לו לפני כשלושה שבועות. אם לא תיקח את ימי
החופש שמגיעים לך הכל ירד לטמיון. אז לא הייתה לו ברירה. ויתר
בנימוס על עצת ידידים לצאת לנופש באיים. במקום זאת ירד לאילת
לנקות את הראש. ירד רק לשבוע. נשאר שבועיים וחזר עם טרודה
בישוף והצעת נישואין טרייה. החברים שלו דווקא שמחו בשבילו.
למרות שלא כל כך התלהבו מטרודה. גבוהה ממנו בראש. גמלונית
משהו. אפילו לא יהודיה, טוב סבתא יהודיה לא נחשב כיום. אבל יש
לה אגן ירכיים רחב. אולי זו תביא לו ילדים. הגיע הזמן להתיישב
כבר ולנסות עוד פעם לבנות משהו חדש ויציב.
אז מה אם היא יודעת רק קצת עברית והם מתקשרים בגרמנית קלוקלת.
יותר נכון אידיש משובשת. כזו אידיש שלומדים בעבודה. הרבה אינו
יודע אודותיה. אבל עושה רושם בחורה ישרה. שיער ישר. חזה ישר.
מה כבר יכול להתקלקל? אז למה יש לו לחץ בחזה כל פעם שהוא חושב
עליה? אולי זו אהבה?
נזכר באשתו הראשונה ויויאן. הכל היה כל כך יפה עד לשיט החופים
בטבריה. רק כמה חודשים אחרי החתונה המפוארת. מי שמע על אישה
שנופלת מסירה באמצע היום באגם שקט? לקח זמן עד שמצאו את גופתה
הנפוחה. כמה שנים עברו מאז אותה תאונה? מאז הפסיק לצאת עם
החברה לנופש בטבריה. ועכשיו הגיעה טרודה...
החתונה הייתה צנועה, בחצר. חברים מהעבודה, בני משפחה רחוקים,
השכנים שארגנו את האוכל והשתייה. משפחתה של טרודה לא הגיעה,
כמובן, אבל איש לא היה מופתע גם לא עזרא. טרודה לבשה שמלה
לבנה פשוטה וארוכה. ומכיוון שהיה עדיין קר זרקה עליה גלימה
שחורה שבשוליה רקומים רימונים אדומים, אבל רק עד החופה. אומרים
שכל הכלות יפות ביום חתונתן... אי אפשר לומר שטרודה הייתה יפה
במיוחד.
למחרת יצאו לירח דבש קצר, טרודה בחרה. החליטו שחבל עכשיו לצאת
לטיול ארוך לחו"ל במיוחד אחרי עזרא כבר גמר את החופש שלו. אז
החליטו סוף שבוע במצפה רמון. נוף של נגב ומעט אנשים אמרה
טרודה. עזרא שמח על ההצעה. לא בא לו להשקיע יותר מידי בחתונה
הזו, גם לא בירח הדבש. הפעם בחר כלה לא עשירה. נו, טוב יש לו
כבר מספיק. לא הכל סיפר לטרודה. לאט לאט יוביל אותה בשבילי
כספו. החשבון בשוויץ, המניות... לא עכשיו. היום לא חושבים על
כסף נכון?
הגיעו לעת ערב. אחרי שהספיקו עוד לבקר בחוות הלאמות. ללטף
אלפקה ולרכב קצת על סוס זקן ועייף. אפילו קנו כמה מזכרות. נעלי
תינוק סרוגות ביד מצמר אלפקה.
מקום נחמד מצפה רמון. לא יותר מידי אורחים בחדר האוכל. עוד
הספיקו לצאת לשחייה בברכה המחוממת. בחדר זר פרחים ופירות. הכל
נראה נחמד ושקט. והירח? כזה גדול כמעט אדום. אין כאלה ירחים
במרכז הארץ. ישבו על סלע והתבוננו בירח בשלווה. כן, חשב עזרא
לעצמו, כשהוא לוגם פחית בירה, אלה החיים הטובים. אני מקווה
שגם היא טרודה מרוצה.
הלכו לישון אחרי מעשה אהבה קצר. טרודה הייתה מסופקת לפחות כך
טענה. נתנה לו ללטף אותה. ללקק אותה מראש עד כף רגל. אחר כך
הסתובבה ונרדמה.
טרודה התעוררה לפנות בוקר. מחפשת בידה את עזרא. הצד שלו במיטה
היה ריק. יצאה החוצה ולא ראתה אותו. משום מה החלה דואגת.
התקשרה לקבלה. לא, לא ראו אותו...
הלכה לחפש את שומר הלילה. כן הוא ראה אותו, את בעלה רץ קודם אל
עבר החנייה. אבל חשב לעצמו סתם. בטח שכח משהו חשוב במכונית.
הצחוק שהתחיל להיוולד בקולו של שומר הלילה קפא. אולי משהו רדף
אחריו? מפחיד. התלוותה אליו למגרש החניה. בתחילה לא ראו כלום
רק שורה לא ארוכה של מכוניות דוממות מלבינות על רקע המדבר.
אחר כך זיהו דמות הנשענת על הג'יפ, בתנוחה מוזרה. כשהתקרבו
ראו את הבעתה על פניו של עזרא. עיניו קרועות, ופיו פעור
כאילו נחנק.
וטרודה? טרודה חזרה הביתה בג'יפ אחרי שהשאירה את עזרא בחדר
המתים של בית החולים בבאר שבע. כן הם כבר ידאגו לכל הסידורים.
אחרי שיעשו כמובן נתיחה. אין לה התנגדות נכון? חתמה על כל
המסמכים כמו שציפו ממנה אפילו שערה לא זעה. רק פנים עצובות של
כלה טרייה שהתאלמנה זה עתה.
נסעה לאט, מעשנת סיגריה. מה יש לה למהר עכשיו. הבית יהיה ריק
- כולו שלה... על המושב שפעם היה של עזרא זרוקה הגלימה השחורה
שלה, ובתיק החום שלה רוחשים זוחלים בצנצנות זכוכית גבוהות.
תוכל עכשיו לגדל אותם כאוות נפשה. חייכה לעצמה כשהביטה
בקרסולה. הצמיד שקודם כיסה את הקעקוע נשכח בחדר בפונדק במצפה
רמון. אבל למי אכפת ? רגלה השמאלית רקדה לצלילי המוזיקה
והאלמנה השחורה שהיה מקועקעת שם רקדה עמה...
לא יהיה כל קושי לאבחן את סיבת המוות. התקף לב מסיבי, בגיל
42. נכון? אפילו אצל אדם שקודם היה אדם בריא... הצער על מות
אשתו, ההתרגשות של החתונה .... אין לה מה לדאוג נכון? |
