אנחנו לא סתם נובחים,
יש לנו שפה!!!
האנשים שומעים אותנו, הכלבים, ומשתגעים מהרעש שאנחנו עושים,
מהנביחות.
הם לא מבינים שזו השפה שלנו.
כן, כן, גם לנו יש שפה, לא רק לבני האדם.
ואין שום דבר מיוחד בשפה שלנו.
זו שפה ככל שפה.
כמו שלאנשים יש שפה, כך גם לנו יש.

אנחנו, הכלבים יותר מיוחדים מהאנשים, בכל מקרה לדעתי.
לנו, יש את היכולת להבין אתכם, את האנשים, ואת עצמנו, הכלבים.
לכם, אין אפשרות זו. אתם אטומים, הייתי אומר אפילו טיפשים.
אתם מבינים רק את עצמכם.

אז....
בואו ואני אלמד אתכם קצת מהשפה שלנו:
- נביחה חזקה- באה להגיד לכם: אנחנו מגינים על שלנו, אז אנחנו
חייבים לנבוח עליכם. אתם לא צריכים להיבהל מזה- זה סך הכל חלק
מהתפקיד שאנחנו צריכים לעשות, כלביי השמירה.
- נביחה חלשה- זה סוד שלנו, של הכלבים, אבל אני אגלה לכם, רק
לכם--> זה אומר שאנחנו מפוחדים, אבל חייבים לנבוח מעצם היותנו
כלבי שמירה. אז אנחנו נובחים. אבל למעשה אנחנו מפוחדים- מכם.
- נביחה, שנשמעת כיללה שמזכירה קולו של חתול (אני לא מאמין
שאני משווה אותנו, הכלבים, לחתולים האלה...) - זה אומר שעצוב
לנו, ואנחנו בעצם רוצים קצת חום אנושי, קצת לטיפות.
- אם אנחנו "עושים" נביחה אחת, ואז הפסקה ארוכה יחסית עד
הנביחה הבאה, זה אומר שבן השיח שלנו לא מעניין, ואנחנו רוצים
להיפטר ממנו.
לחלופין, אם אנחנו נובחים מספר נביחות אחת אחרי השניה ברצף- זה
אומר שאנחנו מעונינים לפתח שיחה ארוכה עם בן השיח שלנו - מה
שזה אומר לגביכם, כאב ראש רציני.

עכשיו, כשאתם מכירים קצת מהשפה שלנו (וזה באמת ממש קצת- השפה
שלנו היא מאוד מורכבת), תנסו להבין שגם אנחנו רוצים לתקשר. אז
אל תנסו להשתיק אותנו, בכל פעם שאנחנו רוצים "לדבר" בגלל שזה
"עושה לכם כאב ראש".

בתודה, הכלב האנונימי.