כשאני רוצה לברוח מהביצה הים-תיכונית,
אני נוסעת לאחוזת צ'נסלר שבג'נואה סיטי.
מיס קתרין צ'נסלר מקבלת את פניי בשמחה,
ונותנת לי חדר להתגורר בו.
מיס צ'נסלר אוהבת שאני באה לביקור;
זה פוטר אותה משיחות משעממות עם המשרתת
הטיפשה שלה - אסתר.
בצוהריים אנחנו יוצאות לאכול במסעדה של ג'ינה
יחד עם ניקי ניומן, ומדסקסות את הבעיות שיש לניקי עם
הגירושין של ויקטוריה בתה מקול,
ואת המתיחות השוררת בין שרון לניק.
קתרין אומרת לניקי לא לקחת ללב כי
במילא אינה יכולה לשנות שום דבר.
ניקי מאוד מתרשמת ממני, ושואלת את קתרין:
"למה שלא נציע לה את בראד קרלטון? הוא פנוי עכשיו".
אבל קתרין מעדכנת אותה שבראד התחיל לפתח קשר
עם דיאן, האקס של ויקטור, בעלה הנוכחי של ניקי,
ודווקא לא כדאי להפריד ביניהם, כי אולי כך יהיה סיכוי
שדיאן תסיר את התביעה שלה נגד ויקטור בבית-משפט.
קתרין אומרת שדווקא ג'ק אבוט פנוי עכשיו,
והוא הרבה יותר עשיר מבראד, כך ש
השידוך ישתלם לי הרבה יותר.
חוצמיזה בראד הוא איטלקי, מה שלא ממש
מקנה לו נקודות זכות.
אחרי שאנחנו מסיימות את הארוחה, אנחנו חוזרות לאחוזה,
ואסתר מכינה לנו כוס תה.
בזמן שאנחנו שותות את התה, קתרין מספרת לי
בדמעות על הצרות שעושה לה ג'יל אבוט המרשעת.
לא מספיק שהיא לקחה לה את בעלה, היא רוצה
עכשיו לגזול לה את האחוזה. אבל זה לא ילך לה!
קתרין מבטיחה לי.
כשאני הולכת לישון, אני חושבת על אורן, ולא מבינה
איך יכולתי להשאיר אותו לבד בבית.
אוי, כמה שאני מתגעגעת לאורן.
אני חוזרת מחר הביתה.
אפילו סאדם כבר לא מפחיד אותי .