|
ספונות טיפות הגשם
במעטה ענן לבן
המתעתד להשיק ברק
עם ענן נסער כרעם
מטולטל נטיף המים,
על בלימת יצרו נשען
בזרימת מפל נחשק
עד תחלוף סופת הזעם
נערמים פתיתיי השלג
לחומת מגן קפואה
ונדמה שהוד השמש
לא תסדוק קרנה בקרח
אך מיי תשוקה בפלג
יתאדו בקול תרועה,
יטמאו גליי הרגש
בניחוח מור של פרח |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.