לפעמים מתמלאים תחושות כבדות ועצבות, שממלאים אותך כמו עשן כבד
בתוך בקבוק, שנצמד לדפנות ואז מרגישים ריקנות, העצבות והכבדות
מחפים על הריקנות הזו.  אתה מגלה על עצמך דברים שלא ידעת
שקיימים בך- כמו קנאה, מעולם לא ידעתי מה זו קנאה בעוצמה כה
גדולה. עוצמה ארסית שמכרסמת בי, מכרסמת אותי, מקלפת את כל
שכבות אישיותי ומגיעה לגרעין הרע וחושפת אותו בכל כלימתו.
לפעמים מרגישים שהכל מתערער, נמוג ומתפורר ואינך יודע מדוע ,
אתה מנסה לתפוס זאת בזמן, אך אינך מצליח, מנסה לשפר, למנוע את
התדרדרות המצב, אך זה כמו סכר מים שנשבר והמים הודפים אותו ולא
ניתן להחזירו למקומו ואם מצליחים הנזק נעשה, אך לפעמים אתה
נשבר ונסחף עם הזרם.
אני מרגיש שהכל נמוג לי בין הידיים, מנסה לתפוס אך זה נוזל לי
בין האצבעות כמו כברה שמנסה לתפוס מים.
הכל מתערער בלי יכולת לשוב למקומו, כמו זכוכית שנורתה ונופלת
על הרצפה לרסיסים, קורסת תחתיה למרות שנראית יציבה.
מנסה לאחות ללא הצלחה
רוצה לנשום אוויר צח, רוצה ללכת ברוגע, לא למהר, להתרוצץ
ולהתקל, רוצה לקום בתחושת חמימות קלה, להרגיש את הבוקר שבא אל
קיצו, רוצה ללכת לאט ולא לרוץ, לקפוץ ולפתע להעצר כשמשהו נשכח
ולחזור לאחור. רוצה לחיות בשאננות, רוצה לחוות במלאות, רוצה
לחוש, רוצה לסנן את האוויר שבא לקירבי, רוצה לשלוט בחיי בגופי
ובאני.