זמן רב עבר מאז שראיתי את הפנים,
של כל המשתתפות והמשתתפים הותיקים.
רק אתמול הבנתי ששלושת החודשים שעברו,
היוו פרידה ארוכה מאוד, טוב שהסתיימו.

מה יותר טוב מיום שמש חמים ואביבי,
לראות 240 ילד אישה ואיש במצב רוח קרבי.
כל אחד מסיר מעצמו את חום החלודה,
בוחן את הריצה, ואיך ישפר את השילדה.

עם דרפטינג בלי דרפטינג הופ יש פסילה,
חברה, רוצו בשדות ותרדו מהמסילה.
שמנו הצירים והפסיקו לאכול ג'אנקים,
צרור תחרויות מחכה בחודשים הבאים.

טוב לראותכם מתגודדים בשטח ההחלפה,
אנשי הטריאתלון עושים ארץ יפה.
בימים של בלבול מדיני נמלטים ממריבה,
לנו נשאר הטריאתלון, אהבה.

וגם לך שחושב ולא מבין מה בראש עובר,
חזור לשדה, לבריכה ולכידון מהר.
גם אם ליבנו אבד, והארץ נעלמת,
טריאתלון הוא דרך חיים ואהבה משתלמת.