מוטי ריקלין / כן אפשר |
הטלוויזיה. רגעי הפרסומת הקטנים,
מהם מורכבים חיי, אהבות בירה,
ומנגד הרדיו, עם תקתוק השעות
העגולות. חונק בחשכה את האיבר
הרך, ורק הטלווזיה, תמיד מגונדרת,
ביפיפיית משמר המפרץ, או אחרת,
ובחדרים, מפוזרים מכשירי רדיו, שדופקים
ומרעישים, כמו שכנים מעבר לקירות. בערב,
מנקים באופרות סבון, את המחשבות הרעות.
נמאס מהעולם ששוטף, דרך משפכי רדיו,
חושף את פרצופו, בשעות עגולות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|