עכשיו תחני את המכונית ליד הפיאט הלבנה. יופי, לאט! עכשיו,
תאבטחי את הרכב. בואי.
הם הלכו בשביל הצר המוביל לבית הספר לנהיגה.
את רוצה לשתות משהו? את בטוחה? את תמיד כל כך חסכונית?
מהו מרחק התגובה? האם הוא קבוע? מה אומר תמרור 26? את ממש
מוכנה לזה! מה תפקידי הבוכנה במנוע? מה צריך לעשות כשמד החום
נדלק באור אדום? מתי משחררים את הברגים בגלגל? לפני שהוא על
המגבה או אחרי? כל הכבוד! את לא צריכה ללמוד עוד!!! את יכולה
כבר לעשות את התיאוריה ביום ראשון!
הוא אמר וחיבק אותה לגופו. הוא נשק על שפתיה, בהתחלה בפה סגור.
לאחר מכן הוא פתח את פיו. היא נשארה המומה- היא לא ידעה מה
לעשות. היא סגרה את פיה בחוזקה- לא מאפשרת לו מעבר. הוא המשיך
לנשקה כך- הוא השתמש בלשונו וליקק את שפתיה.
את מסוגלת לנהוג לבד הבייתה? יופי! אז אני לא אומר לך כלום! את
עושה הכל לבד! מתי את פנויה לשיעור הבא? יום שני, בשלוש או
בחמש? בשלוש- לפני ג'? אז אני אאסוף את שניכם מאצלך, נכון?
להתראות.
היא נכנסה לביתה, עדיין המומה. זכרון נשיקותיו היה עדיין על
שפתיה. היא רצתה להקיא אך לא הייתה מסוגלת- אפשר להבין אותה,
כבר שלושה ימים שהיא לא אכלה כלום- היא הסתגרה לה בחדר של אחיה
עד שהוריה צעקו לה מלמטה שתרד להיות קצת איתם. היא ירדה
בצייתנות- שלא התאימה לה- היא לא הייתה מסוגלת להביט בעינייהם.
במיוחד בעיני אביה- איך היא יכולה להגיד לו שחברו משכבר
הימים...