וכך באווירה קודרת היוצרת לא נזהרת ושופכת לעולם את הלב הנעלם.
גור קטן שאך הומלט על נפשו אינו נמלט מציפרני יוצרת אכזרית.
גור פיצפון רוצה חלב - אך היוצרת הצוררת רק מושכת בזנב.
היוצרת העיוורת את הגור רק מנערת וזורקת בחוזקה - הגור על קיר
לבן נמרח.
"כמה רגש אקזיסטנציאלי, איזו מריחה פסיכודלית!" מדמיינת היוצרת
כיצד היא מחמאות קוצרת.
הגור כבר מת. העולם נעלם. היצירה בעינה - והקהל מדופלם.
חלב ודבש, חלב ודם, שפע של גורים.
הייתכן שהיוצרת נעלבת מתאכזבת ושוברת 'תכלים?
אין דבר- הן החיה שוב בהריון, אולי תמליט את היוצרת בחזרה אל
תוך חלום.
שכן המציאות קודרת- לגורים לא מוותרת.
ואת עצמה- קמעה קמעה - היא יוצרת מדמעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.