חשתם פעם כל-כך עצובים?
שהזמן כבר לא שיחק תפקיד
שמסביב הכל החריש
ורק ניתן היה לשמוע את גופך רועד
ומוקף בגלים של קרירות לא ידועה
לבך נשמע חורק מהרגיל
ועייניך לא ראו דבר עקב הדמעות שהציפו אותן
פנייך אט אט התמלאו במים מלוחים
שהספיקו לחלחל ולהציף גם את לבך
הרגשת לבד, הרגת אבוד, הרגשת שיש רק פיתרון אחד
אך גם הוא כבר פרש מחייך...
רצית שיעלם כבר, רצית להפסיק,
אך הדמעות זלגו כבר ללא שליטתך
כאילו יירדו הן לנצח, לתמיד
כאילו זה כבר דבר רגיל שעינייך דומעות
שלבך כבר לא מתפקד
שראשך רק חושב על דבר אחד
שהגוף הזה שנמצא איתך מתחיל כבר להשתתק
ובו סרויי רק לב קר וריק
אם חשתם כך סימן שנאבדתם, בתוך חייכם...
וכעת נשאר לך זמן שלא עובר
קולות של לב רועד
עיינים שלא רואות דבר
גוף מלוח
לב אחד חורק, רועד
שכדי לכם לשמור עליו טוב שלא ייאבד
כי בפעם הבאה משאבת גופך פשוט תעצר,
אך אז זה יהיה כבר
לנצח... |
