|
שכחתי כמה
יפה היית בצעירותך
בלורית מדובללת
וכרס קטנה
אבל כשנגעת בזרועי
התלהטה האהבה
ויותר לא צריך היה
מיטת סוכנות צרה
שכחתי
עד ששמעתי את קולך
וגיליתי שמאומה לא השתנה
מעבר להררי החושך
ואבק דרכים עייף
היית מאהב
לזמן קצוב
שהתפורר
|
|
|
שכנתי מקומה
שניה יורקת עלי
מן החלון בעוברי
ברחוב ומוסיפה
צרור קללות בניב
לטיני עתיק.
אני מאוהב...
אחד, ביזארי אך
עפיץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.