הכל קפא לרגע
ואז
כאילו שהנתק החליק
האורות כאולי שהבהירו
והלחץ השתנה
רגע ,
רגע,
רגע,
רגע,
הרגשתי כמו
רוח מינימליסטית
גם למוזיקה יש תוכן,אמרתי לעצמי
לפני שהגפתי את התריס וישבתי להחליט
מה בדיוק אומר הלילה אם נאמר זאת במילים
דיברתי עם עצמי הכי חופשי שבעולם
כמו שני חברים וותיקים על קוניאק וסיגר
והפעם לא שלפתי לא חיפשתי את החור
התרווחתי על כל רגע,והוא לא אמר לי תעצור
"המרחק הוא מינימלי ולרוב גם המילים
אבל בסך-הכל אנחנו מכירים,הרבה שנים
חייכתי אז לרגע הזיכרון שלי הושב
הרגשתי שטוב לי באותו רגע!,
והגשם הכתיב עוד תו.
התריסים המוגפים כעת נהיו פתוחים
פעם ניסיתי להשקיט דו-שיח פנימי עתיק,
שנראה לי כה רחוק..ובעצם הוא תמיד.
וחסרונו הוא לי צל,כאיבוד ידיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.