אל תשב אל מולי- ותשתוק
אל תביט לי אל תוך עיניי במבט אטום ורחוק
זה הרגש הזה, חזק מכאב וחרון
מעלה שצף דמעות חמות ממעמקי לב חבול אל דגדוגי גרון.
אל תשב אל מולי- ותחריש
אל תחדור לי אל שק דמעותיי, דמעות השליש
זה הפחד הזה, המשתק הלא-מוכר
בראותו אותך, הדמות, הדבר, אהוב עלומים שהיה לנטע זר.
אל תשב אל מולי, מהסס
אל תקח לו טיפת דם אחרונה ללבי הגוסס
זה הגעש הזה,פורץ כלבה חמה
מתפלל, מייחל ליום אחרון בו יחוש לעולם מגע אדמה.
אל תשב אל מולי- אל תסתיר מבושיך
אל תזרה חול בעיניי, ברגליי, בהולכי אחריך
זה הלב הלזה, הטיפש, העלוב
עומד במיריו, מסרב להודות בטעמה המר של אמת פשוטה, שלא תשוב. |
