מגי שגיב / משכיות |
חשבתי שאתה משחרר אותי אבל רק המושכות הן
שנפלו מידיך העייפות.
נמאס לי לחכות ובינתיים להרוג פרפרים עם כרית או אגרטל.
עכשיו אני מלטשת את הדקות של חיי כדי שיזהרו בצבעים של קשת
ואורגת את החופש חטאים חטאים של שמחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|