|
חשבתי שאתה משחרר אותי אבל רק המושכות הן
שנפלו מידיך העייפות.
נמאס לי לחכות ובינתיים להרוג פרפרים עם כרית או אגרטל.
עכשיו אני מלטשת את הדקות של חיי כדי שיזהרו בצבעים של קשת
ואורגת את החופש חטאים חטאים של שמחה. |
|
|
היא התקרבה אלי
ושאלה: "אתה
נראה לי מוכר,
אתה מהסביבה?"
הסתכלתי עליה
ואמרתי: "אני?
לא, אני לא
מכאן"
(ניל
אמסטרונג-"יומן
מסע") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.