"כשאתה חושב שמה שאתה הולך להגיד לא יפגע, תחשוב טוב טוב
פעמיים, אפילו שלוש. כי אנשים לא נמצאים פה כדי להבין. לפחות
לא רובם. הרוב פה נמצא כדי לשפוט. וזה לא שהרוב יותר טוב או
משהו, ממש לא, זה פשוט שמישהו הכניס להם לראש, שיש להם את
הזכות לשפוט אנשים אחרים.
רק דבר אחד אפשר להגיד על זה: הם טועים. בגדול. כי דוגרי,
כולנו שווים וכולנו אוהבים וכולנו חברים. מה, שחכתם? כל ישראל
חברים. טוב, באמת. על מי אני עובדת? שטויות במיץ גזר. מה
לעשות, עם ישראל ממש לא חברים. אפשר להגיד חבל, אפשר להצטער
אפשר להמשיך הלאה. הלאה למקום אחר. ו...אפשר להתמודד. ובסופו
של דבר, השאלה המציקה היא, האם אתם מוכנים לשלב הזה? השלב
הבא?
כשאתה חושב שמה שאתה הולך להגיד לא יפגע, תחשוב טוב טוב לפני
שאתה מוציא מילה. או יותר טוב, אל תוציא מילה. למה? כי אחר כך
תצטער. באחריות."

מכיל 134 מילים פחות או יותר. תלוי אם יש לכם ראיה סלקטיבית.
כל מה שצריך לעשות זה לקרוא.
לא להתחכם, לא להתפלסף וממש ממש לא לנתח. פשוט לעכל. בתיאבון.