[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אז הלכנו יחד בשדה חמניות. רק אני ואדריאן. הוא עולה חדש. והוא
לא רואה. פגשתי אותו דרך ה"מחויבות אישית" בבית ספר. הוא ילד
נחמד. מדבר עברית בקושי. הוא לא ממש שייך. והוא אף-פעם לא
מחייך.
אז הלכנו יחד בשדה חמניות. רק אני והוא. והוא שאל אותי איפה
אנחנו. והתשובה הייתה כל-כך ברורה שפשוט יריתי אותה: "בשדה של
חמניות!" "מה?" הוא שאל, "נו, הפרחים הצהובים האלה, נו, אלה
שפונים לשמש." והייתה שתיקה ארוכה והמשכנו ללכת. והבנתי שאין
לו מושג על מה אני מדברת. וניסיתי לעצום עיניים ולדמיין שאני
עיוורת, וצמרמורת עברה לי בכל הגוף.
אז הלכנו יחד בשדה חמניות. עיוור, וילדה שמנסה להבין איך הוא
מרגיש. ומעדתי.
"איפה את?" הוא שאל בקול צרוד, "אני פה...אל תדאג. רק נפלתי."
"נפלת? מה, נתקלת באבן?" "לא." עניתי. "עצמתי עיניים." והוא
חייך. בפעם הראשונה.
אז הלכנו יחד בשדה חמניות. ילדה רגילה שרואה בעיקר צהוב וילד
עיוור. שמרגיש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כל כך עייף
שאני כבר כותב
סלוגנים ממש ממש
ממש רע



סלוגניסט מותש


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/03 11:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שנטיפי גדרון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה