גיא בלק / הזמן |
תחרות בין ילדים, בלי פרס או מתנה.
כמו טעם מתוק שהופך לטפל,
או אהבה שהסתימה לאט, יותר מדי מהר.
הוא נעצר רק לפעמים, רכבת בתחנה,
בארועים מיוחדים, לא תמיד עם כוונה.
זה מרגיש כמו חלום, ריחוף ממש טיסה,
חבל שאין לאן, מקום ומטרה.
אם תחפש אולי תמצא, נסה אל תוותר,
גם אם הזמן נאבד, זה שווה להישאר.
אם לא תכנע, תראה שהנה באה,
דממה קלה לרגע, מקום ומטרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|