מילולית טובה / ליצנית עצובה |
שהרנינה את כל סובביה.
השמש יקדה בה אהבה,
הירח המטיר דמעותיה.
ומכל החגים,פורים היה חגה
מחדש את עלומיה.
וכשרקמה בלבבה הצגה,
כל במה לה פתחה שעריה.
חלפו השנים בדהרה,
חרשו נתיבים בשדותיה.
היום בה עצבת שורה,
את העלז נטלו סיפוריה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|