|
חומות ליבי קרסו
עם כל חיוך ששלחת אליי
קרחוניי פחדיי נמסו
כשידיך אחזו בידיי
אהבות נכזבות נשכחו
עת ליטפת בחום את פניי
שעריי סודותיי נפתחו
כשניגבת דמעות מעיניי
סיוטים שרדפו נעלמו
כשחיבקת אותי בלילות
תקוות חדשות נערמו
תחת כל זר חבצלות
כוחות שהיו בי חזרו
עת לחשת - "היי חזקה"
מחוגים בשעון נעצרו
עם כל נשיקה ארוכה
אז אל תבוא ותגיד לי
שהכל היה לשווא
אז אל תבוא ותגיד לי
שאתה עוזב עכשיו
לא
אל תבוא ותגיד לי
גם אל תנסה לנסח את זה במכתב
לא
אל תבוא ותגיד לי
שגם העלה הכי חזק נושר בסתיו. |
|
|
- מה השמועה
הכי מעצבנת
שהפיצו עלייך?
"שהבאתי לעמנואל
הלפרין בראש תוך
כדי ששלושה
פועלים זרים
מאוזבקיסטן
מציירים לי על
הגב פנטגראמים
בלורד ורוד".
- וזה לא
נכון?
"פנטגראם? מה
אני, פאגאנית?
הם ציירו מגן
דוד!".
(מתוך הראיון
המרגש והבלעדי
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.