ד. אנה / מבטים גנובים בך. |
הוא אחז בו, והביט בה
כאילו עמד לפרום אותה לחלוטין
ולרקום משהו יפה שיצדיק את קיומה-
לרקום את עצמו לתוכה.
היא חייכה.
הוא היה ילד קסום
והיא הייתה מאוד חולה.
שכן, יש גבול מסויים,
בין מבט פה ושם
לבין הקלפטומניה של המבט.
הייתה לה אותה מחלה שיש לליצנים עצובים-
מעולם לא ידעה את מקומה.
מעולם לא שיחקה את תפקידה.
ומולו חשה תמיד פרומה,
כסוודר מהסתיו שעבר.
[פבואר 2002]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|