|
שוב רץ בראש
אותו הסרט
אותו הסרט
שאטמנו איתו את החלונות
החיים שלנו
מתחת לרגלינו בורחים
וריח מסכות האב"כ
שוב מזכיר ריח של מלחמה
ואנחנו ילדי החדרים אטומים
כבר גדלנו
ואיתנו גדלו גם הפחדים
עכשיו אנחנו יותר מבינים.. |
|
|
בעולם בו נולדים
אנשים, שלא
יתפלאו שיום אחד
הם גם ימותו.
ערד עזמוביץ,
לחוץ להיתרבות
כדיי למות בשקט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.