כנראה אני צלקת גדולה, צלקת בגודל של אגרוף.
או אולי סתם שטף דם כחול, שרק לוחצים והוא כואב.
אבל הדברים היפים באמת באים לי רק בלילה.
כשהעיינים אדומות ממחשבות מלאות, ממעשים ריקים,
מימים שעוברים ומלילות בודדים.
ואולי יום אחד תחזרי אלי,
ואולי יום אחד אני שוב ארגיש משהו,
ואולי פשוט אברח מפה למקום שלא קיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.