תחשבו כמה חתולים מתו. הרבה, אפילו הרבה מאוד. הרבה מדי?
תחשבו כמה אנשים מתים בקמבודיה. למישהו אכפת שאנשים מתים
בקמבודיה? למישהו בקמבודיה אכפת שחתול מת? לנו אכפת. באופן
כללי, לא מקמבודיה ספציפית, למרות שהקטע עם החתולים קצת
מעציב.
אי לכך ובהתאם לזאת, הקטע הבא יוקדש לחשבון נפש מעמיק, בדרך
היהודית המסורתית והטובה - "בחן את עצמך". ענו על השאלות,
בכנות מוחלטת, וזכרו שלשאלון הרבה תובנות שייקבעו את גורלכם
בעולם הזה, בעולם הבא ובכלל. השאלון יובא בלשון זכר, כי "פין
זה הכי שווה" (אנונימוס).

שאלה א', בנושא יושר
---------------------------
אתה הולך ברחובות מוסקבה בשנות הארבעים המאוחרות, כשלפתע אתה
נתקל ביוסף סטלין, הרודן האבסולוטי שלך. יוסף מסלסל את שפמו
ושואל אותך לזהותך. אתה תענה ש:

1. אני איכר קולחוז פשוט, שמנסה לשרת את המדינה בדרך הטובה
ביותר.
2. אני קומוניסט פלוראליסטי, העושה את דרכו לעיתון המחתרתי
השכונתי.
3. אני אזרח העולם החופשי, מעריץ שפוט של מערכת הכלכלה
החופשית-קפיטאליסטית, המחפש נואשות אחר סניף מקדונלד'ס קרוב
במקום מוכה הגורל הזה.

שאלה ב', בנושא הרפתקנות
-----------------------------------
אתה טס להנאתך במטוס הדגל של "אייר פלאמיט" כאשר לפתע אתה חש
טלטולים עזים בגוף המטוס. לפני שהספקת לומר "יש גרמניה אחרת",
הטייס יוצא עם מצנח על גבו ומודיע בקול סמכותי שהכל בסדר, והוא
רק יוצא לבדוק אם יש מספיק אוויר בגלגלים. אתה מתפלל ש:

1. "אלוהים, בבקשה בבקשה בבקשה, אני אהיה טוב, אני מבטיח, רק
תוציא אותנו מכאן בחיים!"
2. "אלי שבשמיים, תן לי להיות בר המזל שיתפוס את ההגאים ראשון,
וינסה להנחית את המטוס בשלום ללא כל ידע טכני מוקדם או רשיון
נהיגה".
3. "הה, אלוהיי, תחזיק את המטוס באוויר רק עוד קצת, כדי שנוכל
לפגוע בדיוק באנדים הצ'יליאנים. ואנא השאר אותי בחיים, כדי
שאוכל לשכנע את שאר הניצולים, בנאום חוצב להבות, בזכותינו
המוסרית לאכול את המתים."

שאלה ג', בנושא רגישות
-------------------------------
אתה נעצב מ:

1. חתולים וקמבודים מתים.
2. קמבודים מתים.
3. זה לא מצחיק אותי בכלל.

שאלה ד', בנושא סיבולת
------------------------------
החילזון שלך נדרס, בנסיון אווילי אך אמיץ לחצות את כביש
רשפים-שלוחות, למרות ההתרעות החמות שניתנו על-ידי סוכרזית
ברקוביץ' בגלגל"צ. ביציאתך מהאגף לזיהוי גופות באבו-כביר, אתה
מחליט:

1. לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה, בידיעה שהחיים חזקים מכולנו.
2. אתה מתאבל - לא מתגלח, קורע את בגדיך, בוזק קונפטי סגול
ויושב שבעה. חייך כבר לא יהיו כתמול שלשום.
3. הריקנות מתחלפת במהרה בתחושת זעם צורבת. אתה מחליט לעטות על
עצמך תלבושת לייטקס שחורה, ולהלחם בפשע בדמות עכברוש ענק המונע
מכוח הנקמה בלבד.

סיכום נקודות:
-----------------

0-3 => שכחת לענות על השאלות, בנימין, תחזור לישון.
4-6 => אין מילים. אתה פשוט בן-אדם נוראי! אתה נע בבועה הסגורה
שלך, אטום לחלוטין לסובבים אותך, משהו צריך לטלטל אותך כדי
שתשמור על מעט החברים שטורחים לומר לך שלום פה ושם. איך אתה חי
עם עצמך?
7-9 => היי, סבא, שוב נמלטת מבית האבות "שירת הברבור"? ישר
זיהיתי אותך, הא גבר? הא?
10-12 => שמתם לב שהסינים לא באופנה כבר? מה, הם לא סובלים כמו
הקמבודים? יותר אפילו. ואנחנו אומרים, מה את רוצה ממני//זה לא
כמו שזה היה//לקחת ממני את חיי//הורסת את הכל.