|
עכשיו
כששוב קריר ונעים
כשזה כבר בנוי וכמעט גמור
כשאת שוב יושבת
באולם הממוזג עד מאוד
באמצע
וכל-כך הוקל לך.
לא לגמרי אבל נרגעת,
לקצת זמן
כשהאדיוט ממלמל לך שירים
באוזן
והכל כבר בסדר.
אין לך כוח לכתוב כלום
או לקחת
את הסיכוי האחד שיש לך.
עכשיו
אולי סוף-סוף תירגעי ותעשי כבר משהו? |
|
|
לפעמים אני
מרגיש כאילו אין
לי שותף
לפעמים אני
מרגיש כאילו
החבר היחיד שלי
היא העיר שבה
אני חי, העיר של
המלאכים, בודד
ככל שאהיה, ביחד
נבכה.
פלפל אדום וחריף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.