|
עכשיו
כששוב קריר ונעים
כשזה כבר בנוי וכמעט גמור
כשאת שוב יושבת
באולם הממוזג עד מאוד
באמצע
וכל-כך הוקל לך.
לא לגמרי אבל נרגעת,
לקצת זמן
כשהאדיוט ממלמל לך שירים
באוזן
והכל כבר בסדר.
אין לך כוח לכתוב כלום
או לקחת
את הסיכוי האחד שיש לך.
עכשיו
אולי סוף-סוף תירגעי ותעשי כבר משהו? |
|
|
ובאשר לשאלתך
צרצר, לא, אינני
מעוניינת.
(ושלא יהיה לך
ספק, זה אתה, לא
אני).
בוליביה ב69. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.