|
כמיהה לטיפות על החלון
זכוכיות מתנפצות
בתוך הקיר
הסדק שלאט לאט בוקע
עד שנפרץ
והכל מתפרץ ונשפך
למטה, מסנוור באור השמש
אחרי שבעטת
אותו החוצה.
חום אימים בצהריים
השדות עוד מעט יהפכו לערים
אחרי שנה
לא יהיה
היכן ללכת לאיבוד
בפעם האחרונה
אפשר לצעוד על העפר
ולעצור
לתמונה חפוזה
של גבעה ירוקה
עטופה בגשם
מאתיים מטרים
לפני שנכנס
בחזרה הביתה,
לתוך המעיל
והזמן שהריח
כל כך טוב
בכול יום
כשבית-הספר נגמר. |
|
|
לפעמים אני
מרגיש כאילו אין
לי שותף
לפעמים אני
מרגיש כאילו
החבר היחיד שלי
היא העיר שבה
אני חי, העיר של
המלאכים, בודד
ככל שאהיה, ביחד
נבכה.
פלפל אדום וחריף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.