|
אני לא
מפליא לתאר
סיטואציות אנושיות נוטפות רגש
אני לא
משדר אמפתיה
במשפטים שופעי קרני אור-נפש
אני לא
אזהה שירה גם אם היא
תעמד ותדפוק אותי בתחת
אז מה בכל זאת יש בכל משפט שאני כותב
שהופכו לפתית שלג? |
|
|
זה מזכיר לי את
מילותיה
האחרונות של
סבתי זכרונה
לברכה...
"נכדי האהוב,
מדוע אתה חונק
אותי?"
זוזו לסטרי,
נכדה של סבתו,
מעלה זכרונות
וגירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.