[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתמול נפגשנו שוב כל החבר'ה בפאב 'החתול החולה', ככה לשבת
ולקשקש על איזו כוס דנונה ביו-פרו. הבלאגן בבטן בדיוק התחיל
להסתדר, כשעוזי הלבקן סיפר שעוד פעם כתבו בעיתון על איציק
אוטומט. כולנו צחקנו וליטפנו את הבטן. של עוזי.





איציק "אוטומט" פיינשטיין פקח את עיניו וקילל את היום בו הוא
נולד. במחשבה שנייה, היום בו נולד היה דווקא יום די נחמד, קיצי
אבל עם בריזה קרירה ומלטפת. כלל וכלל לא כמו אותו יום בו תפסו
אותו חבורת הפרחחים הארורים ודחפו אותו לתוך שקית פלסטיק גדולה
וירוקה, שלמיטב זכרונו היה די גשום. את היום הזה הוא קילל.





ירוק. איציק רואה את העולם בירוק.
התקרית האומללה עם השקית הייתה הקש ששבר את גבו. לפני כן הספיק
לסבול מגוון רחב של התעללויות מתושבי השכונה: הילדים הקטנים
היו רוגמים את ביתו בירקות העונה, ואל תשאלו איך היה הסתיו;
הכלבים היו מקיאים עם שחר על נעליו המצוחצחות, אותן היה משאיר
לתומו במרפסת כסיים לשטפן לאחר ליל אמש; חבורת הפרחחים פרצו את
המנעול של התלת-אופן שלו. הם לא גנבו את התלת-אופן עצמו, את זה
עשו דווקא הזקנות מבית האבות 'בר-מינן', אשר לעגו לו בקול סדוק
תוך שהן מבצעות להטוטים בכלי רכבו יחידו מול עיניו המשתאות.





איציק בדיוק יצא מביתו לאחר שניגב בחופזה את נעליו, אותו יום
גשום. לפתע הגיחה מאחורי העיקול חבורת הפרחחים המנוולת. 'בוקר
טוב' איחל להם איציק אוטומט בלבביות, לפני שמצא עצמו כפות
ובתוך מריצה מקרטעת, בדרך למגדל המים. איציק זכר לטובה את
טמפרטורת המים, בניגוד לזפת הלוהטת ולנוצות המצחינות בהן כוסה.
ולפני שהספקת להגיד 'זרוק את שקיק התה לתוך הקומקום, זה באמת
יוסף לסאונה', מצא עצמו איציק אוטומט בתוך שקית הפלסטיק
הירוקה, מושלך בלול תרנגולי ההודו של חווה 'אלברשטיין'.





אחרי שאיבד את ההכרה מספר פעמים מחוסר חמצן, הבשילה החלטה בלבו
של איציק. נמאס לו. הפעם הוא יישאר בשקית, הוא כן, הוא יישאר
בשקית לנצח. זה ילמד אותם, את כולם. את איציק אוטומט אף אחד לא
יזרוק לתוך שקית פלסטיק כשהוא עטוי נוצות, ויצפה שהחיים ימשכו
כהרגלם. הו לא.





כולנו כבר היינו שקועים בתוך גביע היופליי השישי, כשפתאום
נפתחה הדלת בחוזקה. במפתן עמדה שקית פלסטיק ירוקה ובירכה אותנו
לשלום בקול עמום אך מוכר, רגע לפני שנפלה על הרצפה מחוסר אויר,
כהרגלה. כולנו חייכו אחד לשני בחמימות, בטרם מיהרנו לשלוף את
אלות הבייסבול שלנו ולהקיף את השקית חסרת הישע. אח, אי אפשר
שלא לאהוב את ימי חמישי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים גם אתה
יכול למצוא עצמך
בנעליו של
השכיין שלא
ישיין



(נוי-נוי, שומעת
את הזוג בדירה
ממול עד החדר
שלה, ומתקשה
להרדם מרוב
קנאה)
(וגם קצת בגלל
הרעש, אז הלו
להירגע שם!)


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/03 10:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ת.ד. אולמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה