כולנו מכירים את הרגע הכל-כך מביך חברתית. אורחי הסעודה,
נינוחים אחרי עוד סעודה טעימה ומאתגרת אינטלקטואלית, מתחילים
להראות סימני אי-נוחות מהקרנף המסתובב בביתכם. ובכן, למודי
נסיון קשה ומר, תומר ואלון הפקות נאותו לחלוק עמכם מספר טיפים
שייקלו עליכם.

בראש ובראשונה, חייכו חיוך פלסטי והתעלמו לחלוטין מקיומה של
החיה. קוו כי חבריכם יעשו כמוכם. אם זה לא עובד, עברו לשלב
הבא.

המשיכו לחייך. מלמלו משהו על יותר מדי שתייה, בעודכם הולכים
לעבר השירותים. בדרך, כלאחר יד ותוך משיכת תשומת לב מינימלית,
כסו את הקרנף במוסף השבת האחרון. התיישבו חזרה במקומותיכם,
והחמיאו בקולניות לצלי הבשר.

יתכן ואין ברשותכם את המוסף המיוחל - אל דאגה. הסתכלו על הקרנף
בהפתעה גמורה, כאילו ראיתם אותו בפעם הראשונה. אמצו נימה אבהית
לקולכם, וקראו "הו, בן, חזרת. איך היה באימון הכדורסל?". אם
אחד האורחים מעיר משהו על הסיטואציה, זרקו בו מבט קפוא וסננו
"אפשר לחשוב שדני שלכם כזה מציאה".

במקרה הקיצוני בו ההצגה הקטנה שלכם לא שכנעה לגמרי את הסובבים,
שילפו את סבא הטוב והישן מחדרו הקטנטן, הציבו אותו במרכז הסלון
וצעקו במלוא גרונכם "הם באים! מהר! הם באים לקחת אותך איתם,
סבא!", ותנו לזכרונות המלחמה לחולל את הקסם המופלא שלהם.

וכמובן שתמיד אפשר להביט בפליאה בקרנף, למלמל "קרנף!", לשלוף
את המגנום 44 הותיק שלכם ולמלא את הבהמה בעופרת. תוך כדי נגיסה
בפירה, התנצלו כבדרך אגב על התקרית, בטיעון כי אין לכם מושג
איך הוא הגיע לשם. אם זה נכשל, זכרו שיש לכם עוד כמה כדורים
בשני הקנים המעשנים.

בשבוע הבא נעסוק בביתור והסתרת הגופות במקומות יצירתיים,
וסיפוק אליבי מרתק לא פחות למשטרה.