[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שאול גתרי
/
''A4 איי3''

דני בן דוד של אח שלו, קנה לי מתנה ערמה של ניירות 4A יד
שנייה. אמר זה מעניין ומרחיב ת'אופקים אמר לי תנסה אם זה לא זה
תן לנזקקים. אמרתי ננסה אולי בכל זאת יש משהו מאחורי המילים
שלו, והתחלתי קורא שטיות של אנשים אחרים שטיות של צבא ומשרדים
ממשלתיים שטיות של תלמידים בבתי ספר וסטודנטים למשפטים מכתבים
שאנשים כתבו והתחרטו מילים שאנשים חיברו ואז זרקו.
וקראתי וקראתי וקראתי ובאמת התרחבו אופקי, קראתי שירים של
מגירות וסודות של ממשלות, מסמכים של הצבא ופרשיות אהבה, קראתי
עבודות בהיסטוריה ומספר עבודות במשפטים.
והגעתי למסקנה שאני בכלל לא בעניינים. אז קניתי בעצמי שתי
ערמות של 4A משומשים וערמה אחת של 3A משומשים וסתם בשביל הכיף
שקית גריסה מלאה בניירות גרוסים.
והסתגרתי בבית מרחיב ת'אופקים. בתחילה קראתי ת'   4A אחר כך ת'
3A, ואז כשהשתעממתי התחלתי מרכיב את הגרוסים, עבודה קשה אך
מספקת שמצאתי לעצמי. יומם וליל הדבקתי פסים פסים עד שלבסוף
הרכבתי ניירות מסווגים. והרחבתי את אופקי ותמורת כסף גם את
אופק חברי.
מכרתי לכולם, לצבא את החומר שלו לשגרירות מסמכים מסכמים, לכולם
על כולם סיפרתי תמורת כסף.
לא בחלתי באמצעים שיתפתי גם כמה אנשים ועד מהרה הפכנו את זה
ל-"סטארט-אפ" מטורף, שבו אנו עבדנו מסביב לשעון קוראים ניירות
ומקטלגים אותם לפי נושאים. אנשים היו באים מכל קצוות עולם
בשעות הכי מוזרות וקונים דפים משומשים. בשלב מסוים התחלנו
להעביד 10 ילדים קטנים שיחברו ניירות גרוסים, כי לנו כבר נמאס
לראות פסים.
לא היה לי נעים מדני אז הפכנו אותו לספק של ניירות, הוא היה
מביא אותם במשאיות חומר משובח כזה אף אחד לא הצליח להשיג.
הרגשתי כמו מלך העולם, מנכ"ל חברת "A4 איי3 " הרווחנו מאות
אלפי דולרים ונראה לי שעברנו גם את המליון. אבל עם כל הכסף באו
גם אויבים רבים, הממשלה רמזה לנו בעדינות שאים נפיץ מסמכים
שנוגעים לעניינם אז בגדול פשוט נעלם מהשטח כמו שבאנו.
האוניברסיטה החרימה אותנו וכבר לא נותנים לנו למכור בקמפוס.
יותר מדי מכתבי איום. בפורום גדול שעשינו החלטנו למכור את העסק
לפני שמישהו ייזכר עד כמה נייר דליק.
היו לנו כמה הצעות טובות אבל הם רצו את דני כספק, ודני החליט
שאם כולם עוזבים אז אין לו טעם להישאר. בסוף קיבלנו הצעה מפתה
מאיש עסקים שאמר שתמורת 2 מליון דולר הוא יקנה את כל העסק. הוא
הבטיח לנו שישמור עליו כמו שהוא קטן ואיכותי, הוא גם הזכיר לנו
כל הזמן כמה שעסק כזה הוא מבטיח וטוב ובלה בלה בלה, רק כדי
שנרגיש טוב עם ההחלטה. ואנחנו רק רצינו להיפטר מהעסק וללכת
לחלום באיזה אי טרופי.
בשבוע שלפני המסירה שכרנו חברת שמירה כדי שלא ישרפו לנו את
העסק לפני שנחליף בעלות.
מכרנו את העסק ושמחנו בחלקנו, בסך הכול בשביל חצי שנה להרוויח
חצי מליון דולר כל אחד זה בכלל לא רע. עם הממשלה התפייסנו,
ולאוניברסיטה גם הלכנו לאחר שתרמנו את חלקנו לקופה. ועכשיו אני
בעלים של 4 דירות נחמדות להשכרה, וזה מכניס לי כסף קבוע ולא
רע. אני לומד באוניברסיטה מרחיב ת'אופקים מחפש גבולות חדשים.
מדי פעם אני עדיין תוהה מה קורה עם דני בן דוד של אח שלו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ככל שאני חי
יותר זמן, אני
שם לב שאולי אני
לא האדם הכי חכם
בעולם, אחרי
הכל.

יוצר ברגע של
רצינות כואבת


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/03 10:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שאול גתרי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה