|
דמעה
דמעה אחת
בעינה נוצצת
זולגת
והנה עוד אחת
(בעין השנייה)
ועוד אחת
ומעיין נפרץ
סכר נופל
נהר זורם
שטף דמעות
אף נחנק
וגוף רועד, כל כולו
רועד בחוסר אונים
כמוני
למול צדקת דמעותיה
רק אחכה
ואביט בה בייסוריה
כי אין בידי לעזור
וכאשר ייבש הנהר
אבכה אני.
מה הוא, מה הוא הדבר?
שבגללו אנחנו
תמיד נשבר? |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.