דרור עודד / מצב מספר חמש |
אני צריך להיות שתוי
כדי שאת תיהיי יפה
ואת עדיין לא גילית
מה עלייך לעשות
כדי שאני
ובינתיים, בינתיים מת.
על קברי מניחה בטוב טעם
זר פרחי פעמונים,
מצטלצלים, רוטטים בהתרגשות,
בכד ענוג צוואר, תואם,
ותה חלוט, עכור,
כמו כוונותייך,
מתנגן בכף ידך.
ריח תבשילים אילם
חורך סיפי הדלת
בבואו מבית שכנים
עורב עצמו בתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|