ערב אחד
בין חמישי לשישי
עם המשקפת מול הירדני
פותח ת'פוקוס
אוכל לי עוד לוקוס
והוא, הוא
מביט לעברי.

רוצה להגיד לו:
"תשמע, זה טפשי,
אתה זה שם
ופה זה אני -
והגדר שבינינו
היא עניין מדיני.
בוא אנחנו
נוריד ת'גדר
ננסה לנו משהו אחר
חיים של שלווה והנאה
ללא מלחמות, פצועים ושנאה."

אבל הוא רק
לעברי מסתכל
דבר לא אומר ודבר לא שואל.

ואני יודע, ואותי זה מאשים
שחוסר האונים הוא שדה המוקשים
המפריד ביני
ובין הירדני.


(נכתב בעת בט"ש סופשבוע על גבול ירדן, על מגדל תצפית במוצב
שליד חוף אילת, בתקופת ההשלמה)