אלו שירי שכול, צער, ההתמודדות עם כל הכאב שבצלם מלחמה אחת
ארוכה שלא מסתיימת לעולם.
אני לא רוצה לכתוב כאן הצהרות, אלו שירים שנכתבו על חברים
טובים ומכרים שאינם יותר עמנו.
מוקדש לעומר אשד, דורית מוצקין ואח של אסף - שנלקחו מאתנו
ב-תרם מועד ובנסיבות הלא נכונות.
יהי זכרם  ברוך...

אורז למלחמה
אורז למלחמה חפצים,
את התמונה של הבית
נשיקה של אהובה.

שולח לך מכתב
שכתבתי לפני
ועכשיו את קוראת אותו, חמודה.

בכי כי אינני עוד,
לעולם נשאר
וחוסר ברצף שהיה.

אורז למלחמה,
תמונה של בית,
נשיקה של אהובה.

איננו עוד

ליום ההוא לא אתון תינה,
גם לא אצעק בקל,

לרגע שנגזר,
ונשאר

ולפתע שבא
ללא כל סיבה.

אמא בוכה,
על בנה - מבשרה.

אבא, שחזק הוא משמור
בית שכל, בית שכל.

עוד שנייה
עוד רגע
עוד יום
עוד שבת
עוד חג
איננו לא חוזר
איננו עובר.

איננו עוד.

עוד שם שנחצב

אל תחכי לי אם אלך

אל נשקי לי אם אפרד

אל  מחקי מלבך

אל תשלי

אל אחד למעלה -אלוקים.

אל הצפון אל החופש

אל על למרומים חזק מקדושים,
עוד שם שנכתב,  עוד שם שנחצב...

אל חכי לי אם אלך

אל נשקי לי אם אפרד

אל תשלי

אל אחד למעלה - אלוהים שלי...

אל  ארץ קדוש, אל החופש

אל תוך מותי...

נשאר
יצאנו יחד כאחים,
ישנו אחד על השני,
מסעות אחזנו כגאים,
הסתערנו כאמיצים
לחמנו כאחד,
אחד נשאר
נשאר
אש נר - מברכת
השני מלא צער
אותו אחד
אחד שנשאר.

דבר מה

דבר מה,
מה הדבר
שלא נאכל עלי
עליך
על כל אדם.
ואיש לא
לא אדע
ואילו
כאב
צער
שכל
התמודדות
דבר מה
מה הדבר אותו
עולם משאיל
ומשאיר
דבר מה,
מה הדבר...

(כל השירים נכתבו בצוהרי שישי 20  באפריל 2001)