ליטל שר / אביב מזמין |
מדבר רכות באזני
הצד החושב שלי
נכנע לצד המרגיש
ובציפייה ותבוסה
ממשמשת ובאה
אני מאבדת קרקע יציבה
הופכת מקודרת
כמו נוף חורפי,
למבשרת פריחה
פורשת לפניך את האני העמוק
ביותר שלי -
מתחמם, מזמין,
כמו האביב עצמו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|