[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הזיקוקים ריגשו את ההמון שהצטופף באצטדיון. מחיאות הכפיים
נמשכו עוד ועוד והיה נדמה שלא ייפסקו לעולם. הנשמות ביום ההוא
נגעו בתקוותם בזמנים יותר טובים, זמנים של אמונה ואהבה, של
אחדות ושמחה. לפתע הכל היה ברור כשלג הנדיר שעל פסגות ירושלים,
ההיסטוריה נכתבת ביזע ודם למען אלה שחיים, בכדי שאלה ייהנו
מהקטיף וילמדו לשמור על היבול. היו בין המוני האנשים כאלה
שחשבו שהבחינו אי שם מחוץ לאצטדיון את חמורו הלבן של המשיח,
ואחרים נחמו אותם, לא, עוד לא הגיע, אך עוד מעט. החגיגה הייתה
גדולה, שירה ומשחק, אורות ומוסיקה, הסיפור של המדינה הצעירה
שוב נחרט במודעות הקולקטיבית של העם. התחושה הייתה תחושת
גדלות, יופי, מציאות ודמיון, חלום שמתגשם בממשי.
ההמון ביקש עוד אך הסוף תמיד מגיע. האורות שינו את צבעם והיה
ניתן להבחין שהעם יודע לחייך ולהתרגש. ההמנון נשמע מלא בתקווה,
השמיים כמו נפתחו והאדמה הרטובה מטל קיבלה מים מלוחים בטיפות
קטנות.
גברים, נשים, קשישים וטף חזרו לבתיהם. מאושרים, חמישים שנות
עצמאות, חגיגה שלמה.
מארגני האירוע טפחו על שכמם של חבריהם והורו לפועלים באמצעות
מתורגמן שיתחילו לפרק את אותה שמחה ענקית של טונות של חומר.
הפועלים התחילו לעבוד. שניים ניגשו לשטיח האדום הארוך שעליו
צעדו האישים החשובים של המדינה הקטנה. כשהם הרימו אותו, שתי
חולדות אפורות, ענקיות, צווחו והראו שיניים טורפות ורעבות.
הפועלים נחרדו וצעקו לעזרה. המארגנים והמשטרה כבר לא היו שם.
מבין צינורות הבמה נשמעו רעשים מוזרים ומאיימים. האדמה מתחת
לאצטדיון לחששה סימנים לבאות ומהר מאוד היא התחילה לרעוד. מתחת
לשטיח האדום הופיעו עשרות מכרסמים. הממדים שלהם היו יוצאי דופן
והם לא חששו מבני האדם. מבין מבנה הבמה הופיעו עוד מאות חולדות
ועכברים. אלפים הצטרפו כשיצאו מתחת לכיסאות הקהל. הם החלו
לאכול הכל, שאריות האוכל, פלסטיק, בגד ופלדה.
העובדים נסו על נפשם, אחוזים באימה גדולה. תוך שניות אחדות לא
נשאר זכר לאותה מסיבה. הלסתות של המכרסמים טחנו הכל.
כשהיו שבעים, רבבות החולדות והעכברים נכנסו שוב לתוך האדמה.
איש לא סיפר את מראות האימים כי הפועלים ברחו מהמדינה באותו
לילה.
בבוקר למחרת, מארגני האירוע התרשמו מעבודת הניקיון למופת
שהפועלים עשו בלילה. הם הודו לעובדים שלא היו ושמרו את משכורתם
לאירוע הבא.
ההמונים המשיכו לחגוג ויחד עם המנהיגים, הסתכלו כל הזמן
השמיימה, בכדי לא לפספס זיקוקים אבודים וכך נמנעו מלהביט לעבר
האדמה שמחזיקה אותם.
והמכרסמים מאוד רעבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הוא שונא אותי,
יה יה יה
הוא שונא אותי,
יה יה יה
הוא שונא אותי
יה יה יה יה



זוזו לנון לסטרי
על זה שמאשר את
הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/3/03 16:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פביאן ברויטמן

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה