שתיקות ארוכות כנצח
ומילים חדות כסכין,
החותכות בגופי פה הלילה,
אך מונעות ממוחי להבין.

אורות רחוקים מפיחים בי תקוות,
אך האופל בכל משתרר
ורק דמות אחת שולטת בכל,
חומקת בחסות ערפל.

ערפל של מילים ותקוות ותהיות,
אולי לעולם לא אמצא,
אנרגיות רבות נדרשות לחיפוש,
מובילות בנתיבים של שממה.

ויום שמאיר, מול כזה שמסתיר,
אכזבה עתיקה מול תפילה,
בדרכי האינסוף אכתת את רגליי,
ואקשיב לכל רחש נישא.

המסע יימשך והפצע יגליד
וזמנים חדשים יימצאו,
אך כוכבי השמיים יוכלו להעיד
שהיו גם מי שאבדו.

כי שתיקות תימשכנה
ומילים תחתוכנה
וחיפושים עוד יהיו למכביר,
אך האמת הצרופה - נחלת האדם,
תישאר לעד בחלל האדיר.