הוא הרים ת'מזוודה
ועזב את הדירה.
הוא נכנס למכונית
ובמראה האחורית
הוא ראה אותה בוכה
פנים של אלמנה.

הוא נסע לבן גוריון
ועלה על אווירון.
הוא הקשיב להוראות
וחגר ת'חגורות.
פתאום המטוס קפץ,
ובהתאם גם הוא נלחץ.

מעליו האור נדלק,
תוך כדי שהוא נחנק.
אז דייל אחד ניגש
ואל תוך אוזנו לחש:
"אל תדאג, ואל תפחד,
הטייס הוא מלומד!
והמטוס מאד חזק,
הוא בנוי ממש כמו טנק!"

הבחור כמעט בכה,
רצה לברוח בריצה.
"מתי ראית טנק שטס?!
ולמי בכלל אכפת אם הטייס,
הוא חכם, גאון, משכיל,
או אידיוט, טיפש וכסיל!"

"אני עומד להתרסק!
אין שום סיכוי להתחמק!"
האווירופוב התחיל לצרוח,
את דלת המטוס לפתוח!


זהו נגמר הסיפור. אני יודע שזה קצת מאכזב שאין פאנץ ליין אבל
מה לעשות, האווירופוב לפתע השתבץ וראשו מיד התפוצץ. הדייל
הנדהם נרתע כשראה שחולצתו היקרה התכסתה כולה במיץ אווירופוב
טרי.
(אם ציפיתם לחרוז אז שוב סליחה)


הערה: השיר הזה נכתב כשהייתי בכיתה יוד, מוכה ומחושב, נמרץ
ושטוף שמש. המדינה כבר קמה וזוגות צעירים הציפו את מלתחות
החופים. בימים ההם טרם ידעתי אישה.
כעת שאתם חמושים בידע חשוב ועקרוני זה, חזרו נא וקראו את השיר
בשנית ונסו לגלות היכן הצלי של סבתא רחל. (ילדים, צבעו נא את
השיר ורק את הצלי השאירו בכתב).