פרק 1

כמו כל קיץ הגיע סבא נתן מארה"ב לביקור בבית של בנו ובני
משפחתו, הסבא עבר לארה"ב מאז שסבתא נפטרה לפני 6 שנים ומאז אין
לו אף אחד אז הוא בא מדי פעם לבקר אצל אילן ולפעמים אצל ירון,
בנו השני, שגר עם משפחתו בלונדון. כל שנה אילן ובני ביתו
מתרגשים לקראת בואו של סבא נתן, כל כך אוהבים אותו ובמיוחד את
המתנות שהוא מביא מחו"ל.

למרות מותה של אשתו, הוא תמיד נראה מאושר, תמיד חייכני ושמח,
מעולם לא נראה עצוב או מרוגז, אילן אפילו חושב שהוא לפעמים
נראה שמח מדי, לא שזה הפריע לו, אך לפעמים זה גרם לו לתהות.

הגיעה השעה, היה צריך לנסוע לנה"ת לקחת את סבא משם, אילן עמד
לנסוע
"אורנה" אמר
"מה" שאלה אורנה
"אני נוסע לנה"ת להביא את סבא נתן" ענה
"אוקיי, ביי" ענתה לו

אילן לקח את המפתחות וירד למטה לרכב, הוא נכנס אליו ונסע.
כשהגיע לנה"ת ראה שסבא כבר חיכה לו בטרמינל מוכן עם כל
המזוודות ועם כל שאר המתנות שהביא, השניים נפגשו, התחבקו
והתנשקו
"נזוז?" שאל אילן
"נזוז" ענה לו נתן
"אוקיי, בוא אני אעזור לך עם המזוודות שלך" אמר אילן
"יאללה נזוז" אמר נתן
השניים נכנסו אל הרכב והתחילו לנסוע
"חכה שתשמע מה שיש לי לספר לך" אמר נתן
"לא עכשיו" אמר אילן, "תחכה עד שנגיע הביתה וכך כולם יוכלו
לשמוע את מה שיש לך לספר"
"יופי" אמר נתן, "יש לי חדשות לספר לכם"
"חדשות טובות?" שאל אילן
"כן, בהחלט" ענה לו נתן, "אלו חדשות טובות"
והשניים השתתקו למשך הנסיעה

כשהגיעו הביתה פרק את המזוודות ואת שאר החבילות שהביא סבא
מחו"ל.
הילדים רצו לכיוונו של סבא ונישקו אותו, הםשמחו לראותו, הם
תמיד שמחים לראות אותו.
הוא חילק לכולם מתנות, והילדים ישר הניחו אותן כל אחד בחדרו,
וישר לאחר מכן, חזרו לסלון, לדבר עם סבא, חוץ מיובל, שהוא נכנס
לחדרו ונעל את הדלת
"למה יובל לא בא?" שאל סבא
"בזמן האחרון הוא תמיד ככה" ענה אילן
"כן, הוא נכנס לחדרו ועושה מה שהוא עושה"
"מה הוא עושה?" שאל סבא
"לא יודעים" ענתה אורנה, "אבל זה לא מפריע לנו"
"נכון" אמר אילן, "אבל הוא בטח שומע מוזיקה או רואה טלוויזיה
או משהו כזה"
"יש לו טלוויזיה בחדר?" שאל סבא
"כן" ענה אילן, "והבטחנו לו גם שבהזדמנות נקנה לו גם וידאו"
"אה, יפה" אמר סבא
"נו" אמר אילן, "מה החדשות שלך?"
"אני אגיד לכם בארוחת הערב" אמר סבא, "עכשיו אני רוצה לנוח"
"אוקיי" אמר אילן, "ניתן לך לנוח, אתה יכול לישון בחדר של
אופיר"
"אופיר?" שאל סבא
"כן" ענה אילן, "הוא אף פעם לא נח בצהריים"
"בסדר" ענה סבא
"נדבר אח"כ" אמר אילן

הגיעה שעת הערב, אורנה החלה להכין את ארוחת הערב
"נו" אמר אילן, "אולי עכשיו תספר לנו את החדשות שלך"
"לא" אמר סבא, "רק בשעת ארוחת הערב, אני רוצה שכולם ישמעו את
מה שיש לי להגיד"
"אתה יכול לתת לי רמז?" שאל אילן
"לא, אני רוצה שכולם ישמעו ביחד" ענה סבא
כעבור כמה דקות אורנה קראה לכולם לבוא לשולחן, הילדים הפסיקו
את מה שעשו, סבא ואילן באו מהסלון אל המטבח, וכולם התיישבו
לאכול,
"נו" אמר אילן, "אתה מוכן עכשיו להגיד לנו מה החדשות שלך?"
"כן" ענה סבא
"סוף סוף" אמר אילן, "נו, מה החדשות?"
"אני מתחתן מחדש" ענה סבא
"איך קוראים לה?" שאל אילן
"קוראים לה שרה" ענה סבא
"ואיפה נפגשתם?" שאל אילן
"בניו יורק" אמר סבא, "בסופר מרקט, לפני חודש"
"בת כמה היא?" שאלה אורנה
"היא בערך בגיל" ענה סבא
"כמה זה בערך?" שאל אילן
"היא צעירה ממני בשנה" ענה סבא, "וגם היא אלמנה, וגם היא עברה
לארה"ב לאחר שבעלה נפטר"
"וירון יודע מזה?" שאל אילן
"איך הוא ידע מזה?" אמר סבא, "הרגע אמרתי לך שפגשתי אותה לפני
חודש"
"אז צריך להתקשר אליו" אמר אילן
"נתקשר אליו אח"כ" אמר סבא
"וואו" אמרה אורנה, "זה בא ממש בהפתעה"
"זאת לא ההפתעה היחידה" אמר סבא
"איזו עוד הפתעה יש?" שאל אילן
"החתונה מתוכננת לעוד חודש" ענה סבא
"חודש?" שאל אילן, "זה ממש קצת זמן"
"זה ממש לא חשוב" אמרה אורנה
"אהה, צודקת" אמר סבא

פרק 2

כולם התרגשו מהעובדה שסבא עומד להתחתן מחדש
"נחש מה?" שאל סבא את אילן
"מה?" שאל אילן
"אחרי החתונה אנחנו חוזרים לגור בארץ" ענה סבא
"זה יופי" אמר אילן
"צריך להתקשר לירון" אמר סבא
"נתקשר אליו מחר" אמר אילן
"בסדר" אמר סבא

כשנגמרה הארוחה יובל ישר הלך לחדרו וסגר את הדלת, כל השאר הלכו
לסלון לראות קצת טלוויזיה.
לאחר כמה דקות של צפייה בטלוויזיה סבא היה צריך ללכת לשירותים,
אז הוא הלך לשירותים, בדרך חזרה מהשירותים לסלון הוא עבר ליד
חדרו של יובל, הוא דפק בדלת
"מי זה?" שאל יובל
"זה אני" אמר סבא
"מה אתה רוצה?" שאל יובל
"אפשר להכנס לרגע?" שאל סבא
יובל פתח לו את הדלת
"אתה יכול להכנס" אמר יובל
"תודה" אמר סבא
"מה אתה רוצה?" שאל יובל
"תגיד" אמר סבא, "למה אתה תמיד נכנס ככה לחדר וסוגר את עצמך?"
"זה משהו סודי" אמר יובל
"נו תגיד" אמר סבא
"אוקיי" אמר יובל, "אבל תבטיח לא לגלות להורים שלי"
"מבטיח" אמר סבא
"אני כותב להם משהו" אמר יובל
"מה?" שאל סבא
"לא אומר" אמר יובל, "אבל אני כותב להם משהו"
"יופי" אמר סבא, "תהנה בכתיבה"
אמר ויצא מהחדר

הוא חזר אל הסלון והתיישב לראות טלוויזיה עם שאר המשפחה
"על מה דיברתם?" שאל אילן
"סתם" אמר סבא, "שאלתי אותו מה הוא עושה"
"מה הוא עושה" שאלה אורנה
"הוא אמר לי לא להגיד" אמר סבא
"נו תגיד" אמר אילן
"אוקיי" אמר סבא, "אבל אל תגידו לו שאמרתי לכם"
"בסדר" אמר אילן
"תראו" אמר סבא, "הוא כותב לכם משהו"
"מה הוא כותב?" שאלה אורנה
"לא יודע" אמר סבא, "את זה הוא לא אמר"
"אוקיי, זמן לישון" אמר אילן לאופיר
"לילה טוב" אמר אופיר
"לילה טוב" ענה לו סבא
"נלך גם אנחנו לישון?" אמר אילן לאורנה
"נלך" ענתה
"לילה טוב" אמר להם סבא
"לילה טוב גם לך אבא" אמר אילן
וכולם הלכו לישון

פרק 3

יום למחרת, אילן החליט להתקשר לירון, אחיו, שנמצא בלונדון
הוא ניגש אל הטלפון והתחיל לחייג, הוא חיכה כמה שניות עד שהיה
מענה
"הלו" ענה הקול מהצד השני
"הלו, אבא נמצא?" שאל אילן
"מי רוצה?" שאל
"זה אילן" ענה
"אה, דוד אילן" ענה בחזרה
"מי זה?" שאל אילן
"זה יותם" ענה
"אפשר לדבר עם אבא?" שאל אילן
"כן, חכה" אמר, "אבא" צעק יותם לירון שהיה בחדר השני
"מה?" שאל ירון
"טלפון" ענה לו יותם

ירון הגיע אל הטלפון
"כן, מי זה?" שאל ירון
"זה אני, אילן" ענה לו
"מה חדש?" שאל ירון
"שמע" אמר אילן, "זה אולי יבוא לך קצת בהפתעה, אבל אבא מתחתן"
"מה, מתי?" שאל ירון
"בעוד חודש" ענה לו אילן, "ובגלל זה התקשרתי אליך, כדי שתבוא
לחתונה, עם כל המשפחה שלך"
"בסדר" ענה ירון, "אני אשיג כרטיסים וכבר בימים הקרובים אנחנו
נהיה אצלכם"
"אוקיי" אמר אילן, "אז נתראה בעוד כמה ימים
"ביי בינתיים" אמר ירון
"ביי" אמר אילן

פרק 4

למחרת היום אילן ואורנה התעוררו, יצאו מהמיטה ומשם הלכו למטבח,
הם שמו לב שיש איזשהו פתק מקופל על השולחן
"אולי זה מה שיובל כתב לנו" אמר אילן, "כמו שאבא שלי אמר"
"אולי" אמרה אורנה, "תקפל ותראה מה כתוב"
בפתק נכתב בזו הלשון

שלום ולא להתראות

"מה זה אומר?" שאלה אורנה
"לא יודע" אמר אילן, בואי נלך לשאול את יובל למה הוא התכוון"
השניים הלכו לכיוון חדרו של יובל, איל דפק על הדלת
"מי זה?" שאל יובל
"אנחנו" אמר אילן
"מה אתם רוצים?" שאל יובל
"תפתח את הדלת מיד!" צעקה אורנה
יובל פתח להם את הדלת
"כן, מה אתם רוצים?" שאל
"אנחנו רוצים הסבר" אמר אילן
"הסבר למה?" שאל יובל
"הסבר למה שכתבת" אמר אילן והראה לו את הפתק
"מה?" שאל יובל בפליאה, "זה לא אני כתבתי את זה"
"אז מי כתב?" שאלה אורנה
"מאיפה לי" אמר יובל בתמיהה
"מעניין מי כתב את זה" הרהר אילן
"אולי זה אופיר" אמר יובל בגיחוח
אילן ואורנה הלכו לחדר של אופיר ונכנסו אליו, אילן הראה לו את
הפתק
"תגיד, אתה כתבת את זה?" שאל אילן
"לא" ענה אופיר, "זה בטח יובל"
"לא, זה לא הוא" אמר אילן, "הרגע שאלנו אותו"
"זה גם לא אני" אמר אופיר
"אז מי זה יכול להיות?" שאל אילן
"אולי זה אבא שלך" אמרה אורנה
"איפה הוא, באמת?" שאל אילן
הם חיפשו אותו בכל מקום בבית, אח"כ יצאו החוצה לראות אולי הוא
ירד למטה, לאחר כמה דקות של חיפושים הם מצאו אותו במקלט, עם
כסא וחבל, הוא הכניס את הראש שלו בחבל וניסה להפיל את הכיסא,
הוא היה תלוי שם כמה שניות, הוא עדיין לא היה מת, כשאילן ראה
את זה הוא ישר הוריד אותו
"תתקשרי לאמבולנס!" צעק אילן לאורנה
אורנה ישר עלתה למעלה לדירה ומיד הרימה את הטלפון והתקשרה לבית
החולים
"בואו מהר" אמרה, "יש לנו פה מישהו שניסה לתלות את עצמו"
"בן שלך?" שאלו
"לא" ענתה, "אבא של בעלי, בואו מהר"
"מיד באים" אמרו
"מהר" אמרה

לאחר כמה דקות הגיע אמבולנס, הצוות לקח את סבא, ואילן נכנס
איתו לאמבולנס
בצוואר של סבא נוצרו שטפי דם, הנשימה שלו לא הייתה סדירה, קצב
פעימות הלב שלו לא היה סדיר

כשהגיעו לביה"ח העבירו את סבא למיון ומשם לחדר שלו
לאחר כמה דקות הגיעו אורנה והילדים
"מה שלומו?" שאלה
"לא בסדר" ענה אילן, "הוא לא נושם טוב"
"אתה נשאר פה?" שאלה
"כן" אמר, "את יכולה ללכת"
אורנה והילדים הלכו, ואילן התיישב על הספה ליד סבא

לאחר כמה דקות נראה איזה אור
זאת הייתה...
זאת הייתה חווה

פרק 5

סבא לא ראה מאז שהיא נפטרה לו לפני 6 שנים, ובמיוחד הוא לא
ציפה לראות אותה דווקא עכשיו

"איפה אני?" שאל, "אני מת?"
"לא" ענתה, "אתה רק גוסס, אני זאת שמתה"
"ומה את עושה פה?" שאל
"לא" אמרה, "מה אתה עושה פה?"
"אני שוכב" ענה לה
"לא מה אתה עושה" אמרה, "אלא למה אתה פה?"
"לא יודע" ענה
"בטח שאתה לא יודע" אמרה, "וגם איזו סיבה השארת אחריך"
"איזו סיבה?" שאל
"שום סיבה" ענתה, "אתה השארת פתק שבו כתוב 'שלום ולא
להתראות'"
"אה..." אמר
"תראה" אמרה, בטח הייתה איזשהי סיבה למה עשית את זה"
"אני לא חושב על שום סיבה" אמר
"תחפש טוב" אמרה, "תחשוב רגע על הרגעים הטובים בחייך"
"תני לחשוב..." אמר, "אה... שנולדתי"
"מה עוד?" שאלה
"שהתחתנתי איתך" אמר, "ונולדו לנו שני בנים יפים"
"ועכשיו" אמרה, "תחשוב על הרגעים הרעים בחייך"
"שאת הלכת לי" אמר בבכי
"נו..." אמרה, "אתה לא חושב שזו הסיבה?"
"איזו סיבה?" שאל
"איבדת אישה אחת" ענתה, "ואתה חושש לאבד עוד אחת, אז ניסית
לשים קץ לחייך כדי לא להתחתן"
"כן" אמר, "את צודקת"
"אני מאז שאני מכירה אותך אתה תמיד היית איש שמח וחייכני, לא
ציפית ממך שתעשה דבר כזה" אמרה
"צודקת עוד פעם" אמר
"בטח שאני צודקת" אמרה
"ואני" אמר, "מה אני עושה פה?"
"אמרתי לך מקודם" אמרה, "אתה גוסס"
"אני רוצה לקום" אמר
"אתה צריך להלחם" אמרה לו, "תלחם חזק, תעשה הכל כדי להתעורר"

סבא פקח עיניים לאט, אילן שהיה לידו שם לב לכך
"אתה בסדר, אבא?" שאל
"כן" ענה לו בלחש
"אני משער שנצטרך לדחות את החתונה עד שתתאושש" אמר אילן
"לא" אמר סבא, "החתונה תתרחש במועד שנקבע לה"
"בכ"ז אתה צריך להשאר בבי"ח עד שתתאושש" אמר אילן
"אל תדאג" אמר סבא, "עד החתונה זה יעבור"
שניהם חייכו