[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיני כהן
/
יום השואה

ערב יום השואה
--------------------
יושב בבית לומד למבחני לשכה
מוקף בטישואים משומשים
בסלון יושב איתן רואה סרט בוידאו
בחוץ שרב שנשבר
דרך השקט אפשר לשמוע שתי בנות
לדעתי בגיל 20,
ובחור אחד שמנגן על גיטרה לא מכוונת
הן מאוד רועשות
הוא יותר בתוך הקטע של הנגינה
הם בטח מעשנים גראס

הלב, הלב יוצא
תאמינו לי
איפה הימים
כשהיינו ככה
בלי זוגות בכלל
רק רווקים ורווקות וגיטרה וצחוקים
בערב יום השואה, או הזיכרון
כשאין טלויזיה
עם דפנה השכנה
היה ונגמר, היה ונגמר.

יום השואה
--------------

יום השואה
בשבילי
הוא בעיקר רגשות אשם
ילקוט על כתף אחת,
לבוש חולצה לבנה
ומדבקת יזכור
אני הולך בשביל החול הכתום
שמחבר את התיכון עם תחנה מרכזית
מתלבט אם ללכת לגלוש בים או לא
יש גלים טובים

מה את אומרת?
אני שואל ידידה שלי
גם היא הולכת איתי הביתה לתחנה המרכזית
ששנתיים אחר כך, בצבא, ניסתה לנשק אותי
ושסירבתי אמרה שאני פחדן
בצדק
איך שאתה מרגיש,
היא אומרת

הנה, הבוקר
מול התמונות של הגלים באינטרנט
שתים עשרה שנה (!) מאוחר יותר
אני בדילמה דומה
גולשים, או לא?
בפורום הגולשים הדעות חלוקות
תום גולדברג שואל בתמימות מקסימה: אפשר לגלוש ביום השואה?
ניסים לוי יורד לים בטוח
מישהו אחר אומר שאין לו כבוד
הויכוח נמשך
עד שקייבמאן, אדם מבוגר וכנראה סמכותי
פוסק שיום השואה זה לא יום לכיף
וגלישה היא דבר כיף
קשה להתווכח

אבל מה אני מרגיש?
שואלת שוב הידידה במוחי
התשובה, אני מבין
כאשר אני נוסע בג'יפ של איתן
על לוי אשכול, בדרך לשובר הגלים במרינה
היא שאני מרגיש אשם
קצת מקל עלי לראות שכל בתי הקפה פתוחים
ככה זה, כשאשמים ישר רוצים לומר:
אבל כולם עושים את זה
ועדיין, יש הבדל בין בית קפה לבין גלישת גלים
הקרש הצהוב אדום שלי מאוד בולט
ונדמה לי שאנשים יכולים לראות שאני לבוש בחליפת גלישה
וכאשר מישהי שאני מכיר עוברת באוטו לידי ועושה לי שלום
אני כמעט מסתובב וחוזר
אה, לא, אני רק לוקח את הגלשן לתיקון,
אני מכין את התשובה

מידי פעם, אני מזכיר לעצמי בכוח
שהמשפחה של סבא שלי נהרגה כולה בתקופה הזאת
והוא הציל רק שני אחים ואחות שלו
בזה ששלח להם כרטיסים ארצה
אבל בכל זאת, בדרך לים
שר עם השירים העבריים היפים מהילדות,
וחליפת הניאופרן הדוקה על ירכי
זה לא מצליח להתקשר לי בשום דרך
לתחושת האשם שבה אני מרגיש

אני מגיע לים
אין אף גולש במים
אני מסתובב בחזרה ומחליט ללכת
אחרי הצהריים
כשהגלים יהיו יותר טובים
מתי בכלל נגמר יום השואה, באופן רשמי?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלוגנים מסוכנים
לחופש שלך!



זוזו לסטרי מנסה
לצמצם את התחרות


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/01 13:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיני כהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה