ושוב את אותו משחק מטומטם, משחק שבו אף אחד לא ינצח רק בגלל
עקשנותו של השני.
שני הצדדים שכל אחד חושב שהוא אוהב את השני ולא מבין שהוא בעצם
לא ושניהם סובלים רק בגלל שהם חושבים שהם כן.
כל פעם הם בוהים אחד בשני כמו ברוח רפאים. היא עושה סיבוב והוא
מסתכל על איך שהיא צוחקת עם החברות שלה. הוא יורד במדרגות
לקראתה והיא חושבת על -האם הגיע הרגע שלו היא חיכתה כבר יותר
מחצי שנה... הרגע שבו הוא יפנה אליה ויגיד לה, " תשמעי, אנחנו
צריכים לדבר", יגיע, אבל לא, כמו תמיד, אותו משחק מטומטם, משחק
שבו יש שני צדדים, שכל אחד חושב שהוא אוהב את השני ולא מבין
שהוא בעצם לא ושניהם סובלים רק בגלל שהם חושבים שהם כן.