נכתב בעקבות מותו של סמל דורון לב, בוגר תיכון קרית שרת,
חולון, ב-23.2.03 מירי צלף ברצועת עזה.
הנה כל הילדים משנה שעברה,
עומדים כאן כולם ביחד, מאוחדים,
הנה כל הילדים משנה שעברה,
עם כומתה על ראשם, לבושי מדים.
כל כך חזקים הם,
היום כאן כולם,
עומדים זקופי קומה,
והם היפים באדם.
פשוט תענוג לעיניים,
מחזה זה לראות,
אז למה, אלוהים,
למה העיניים דומעות?!
אל תבכו, חיילים שלי,
זה הורג אותי מבפנים,
אל תבכו, ילדים שלי,
כי אתם הכי חזקים.
הנה כל הילדים משנה שעברה,
מרכינים את ראשם במשך דקת דומייה,
ממררים בבכי ואני איתם,
צועדת לאורך מסע הלוויה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.