מוקדש באהבה לכלבי האהוב, שהלך לעולמו עקב כוח עליון, דובי
בין קירות שוממים
שרק הד משמיעים,
בין קירות לבנים
שאת כתמי הבוץ שלך שומרים.
והשיעולים חוזרים ונישנים
והלחה יוצאת בכל עת ועת...
בין קירות שוממים
בין קירות מבוצבצים
כעט השקט שורר
כשאתה כה רחוק
שם בין העננים הלבנים
שתמיד יישארו כך
כי אתה כבר לעולם לא תתלכלך
לעולם כבר לא תלכלך.
הלכת בערב גשום
כאילו גם שם למעלה מישהו ידע שתלך
כאילו ידו העליונה של הבורא
באה ליטפה אותך בפעם האחרונה
ולקחה אותך או יותר נכון את נשמתך,
בדיוק כשאתה שכוב על בירכיי
בדיוק כשאתה מחובק בין זרועותיי.
ואתה כלב יקר ואהוב
השארת מאחורייך מעט תמונות
אך המון זיכרונות מצחיקים ומהנים,
ואתה כלב יקר ואהוב
הגדלת בלבי את הפינה החשוכה ביותר של החיים
הפניה שעם כל כאב רק הולכת וגדלה. |
