|
לפעמים מילותיך חודרות בי
כמו ברזל מלובן
לפעמים ציפורניך שורטות בבשר הלב
והוא אוהב
והוא ממשיך לפעום אליך
למרות
ובזכות..
ואז ליטופך המרגיע
מגיע
כנייר זכוכית על לחיי
נשיקתך כחומצה על שפתיי
ומבטך העיוור (ואולי לא..)
עובר על ייסוריי כאילו לא היו
אתה אומר - הם אינם
כי אני שם
לרצותך..
אני שם כי אתה אוהב. |
|
|
המרגל הזה,
מאיפה הקריצו
אותו? בטח מאתר
מתחרה.
כל הדיווחים שלו
מוטעים מהיסוד.
תעבירי את
השינקין,
חמודה.
אבא של מיכלי
ושירה עם שתי
בנותיו בארוחת
ערב משפחתית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.