ויהי היום והגביר של בית הכנסת השכונתי לצעירים שמן והזדקן
עד מאוד ולא יכל להגיע מוילתו האהובה שברחוב בני קשת אל בית
הכנסת ביום שבת, מפני שהיה צריך לנוע כמו טנק צנטוריון בין
שיכונים ובלוקים ובין משעולים וסמטאות צרות, פעמים נתקע ולא
יכל לנוע אלא אם כן עשה רוורס.
פעמים רבות היו רואים את הגביר גת וצעיף לצווארו, והוא נתמך
משני צדדיו על ידי שני חתניו, כך היה הואנראה כאל קפונה
השיקגואי הנתמך על ידי אנשי המאפיות האיטלקיות והאיריות.
לעתים בשעות לילה מאוחרות היה נראה גת והוא נתמך על ידי
בחורה צעירה כבת עשרים והוא נראה כשיכור.
מקורות יודעי חן סברו כי מדובר במאהבת הצעירה והמיסתורית של
גת, אך ההגונים שבמתפללי בית הכנסת סברו כי זו בתו, בת
הזקונים שנולדה לו לאחר גירושיו מאשתו.

חכך בדעתו הגביר מה לעשות בנוגע לבעיה זו ומכיוון ורצה
להראות את פטרונותו בבית הכנסת.
בבית הכנסת לצעירים התנוססו רבות מתרומותיו ויוזמותיו והן
הנציחו את שמו בריש גלי כמו מנציחות שליט באחת מן
הרפובליקות העממיות,וזאת על אף כי את הממון תרמו יהודים
טובים שהלכו לעולמם. והגביר ישב וחכך וחשב.
כסף היה לו אך היה זה כסף מוקפא וקר כקרח המושקע במניות
ולרוע המזל היה הגביר אדם כילי שאהב לבזבז באלפים ולחייב
בכך את קופת בית הכנסת.

בתחילה ישן הגביר אצל הגבאי התמים מרקובקה שאירח אותו בחפץ
לב ובתמימות רבה.
אך הגביר לא ידע להעריך את טוב לבו של הגבאי והחל לישון
אצלו גם בימי החול.
ופעם אחת בא מרקובקה והלך לחדר השירותים שהיה מטונף, הוא
הוריד את המים ולפתע שמע את קול הגביר גת מהדהד:
"נא לא להפריע לי בין שתיים לארבע!"
נבוך היה מרקובקה, אך לא אמר מילה.
אך הקש ששבר את מרקובקה היה המעשה הבא:
בא מרקובקה וניסה להכין סעודת ערב ממה שקנה ושם במקרר, פתח
את המקרר והנה עורבא פרח:
עוף מטוגן פרח ונעלם...סלטים וממרחים נעלמו ובקבוק היין
נותר ריק.
את הפתרון למעשה זה ראה מרקובקה והנה הוא שוכב על מיטה
שנשברה מחמת כובד משקלו... וגת השמן מפיח ונוחר וריח של
בושם נשי וריח גזים מרחף בערבוביא באויר.
ומרקובקה הקשיש פרץ בבכי מר, עזב את הבית שלו וקונן באזני
בנותיו.
במהרה הוצא צו הרחקה לגביר גת ונאסר עליו להתקרב לדירתו של
מרקובקה התמים.
עתה טיכס הגביר עצה הכיצד זה לא יחזור לביתו בשבת ויוכל
להישאר באיזור בית הכנסת.
והנה הרגע הגיע.
ידידו שר החינוך לשעבר, בא לבית הכנסת במסגרת אירוע חגיגי
ומתוזמן היטב, והגביר גת ניצל את הבמה ובאמצע נאומו אמר
בקול בוכים מעושה...:
"הוי, חברי ההנהלה ואני, רואים יהודים מסכנים נקלעים בלילי
שבת כאן באיזור באין יכולת לחזור לעירם, הם ישנים על דרגשי
העץ של בית הכנסת, ובידינו אין להושיע, רצינו שמשרד השיכון
יקציב דירה להכנסת אורחים וגמילות חסדים לאותם אורחים, יהיה
זה מעשה חסד של אמת"

ומרקובקה שישב בקהל ושמע את הנאום החסדני, גיחך בלבו, ויאמר
לעצמו כי זו גמילות חסדים לגביריות ולפטרונות של אמת... ומי
הם חברי ההנהלה אם לא הגביר בעצמו שמחליט, מבזבז ומוציא
לפועל.
ושר החינוך לשעבר התרגש באמת ובתמים והוציא מטפחת וימחט את
דמעותיו ואחר אמר:
"הו ידיד אמת שלי, הו גביר! הרי זה אשתדל למענך בחלונות
הגבוהים! עוד מחר!"

ואכן כך היה, במהרה הושגה דירת שני חדרים במרחק מטר יריקה
מבית הכנסת והועמדו המפתחות לרשות ההנהלה והובא שיפוצניק
שטרח ועבד לשיפור מראה הדירה.
ופורסמה מודעה ברשומות משרד הדתות כי הועמדה דירה לאורחים
הנקלעים לבית הכנסת בערבי שבתות.

והגביר שש על הדירה כמוצא שלל רב, לקח את המפתחות לעצמו ושם
שלט על דלת הדירה:

דירת הכנסת אורחים ביוזמת הגביר גת...

ויטול מספר דברים מדירתו ויקבע מקומו בסופי שבוע בדירה
החדשה.

והיה ונקלעו אורחים באמת ובתמים, אזי היה הגביר אומר:
הדירה בשיפוצים, הדירה בשיפוצים.
והוא היה לוקח בקבוק ויסקי ופיצוחים, מתחרע על המיטה וישן
עד לסעודה שלישית שנערכה בבית הכנסת.
ופעם אחת נקלע אורח לבית הכנסת מבלי יכולת למצוא מקום שינה,
אלא אם כן ישן על ספסלי בית הכנסת.
והנה ראה ברשומות משרד הפנים כי דירה עומדת לרשות האורחים.
ויגש לגביר גת ויאמר לו:
"הנה כי כן, אני תקוע כאן לשבת ואין לי מקום לישון"
ויען הגביר:
"הדירה בשיפוצים, עד תחילת החודש הבא"

"לא נכון, את זה אמרת לגיסי לפני חצי שנה!" זעם

"אתה חצוף! אל תתווכח אתי!" זעם הגביר ורקותיו הלמו זו בזו

"תיכף תשמע ממני יא שמנדריק!" אמר האורח.

ולאחר התפילה עקב האורח אחר הגביר וירא אותו עולה לדירה
וסוגר אחריו את הדלת ללא מפתח.
התגנב אחריו האורח וירא והנה הגביר שותה לשכרה ואוכל
פיסתוקים ומפיח ללא בושה מכרסו התופחת...
ואחר כך, פתח הגביר את הטלוויזיה וצפה במהדורת החדשות.

חילול שבת, זלילה וסביאה! ממש גביר מזוייף! לא ראוי מלשמש
בתפקיד ציבורי, ציין האורח לעצמו בעוד כמעט הוא נחנק מחמת
הריח הנורא שפשה.

ולאחר שבת, הלך האורח למשרדו, משרד מבקר המדינה והגיש דו"ח
למשרד הדתות על אודות בזבוז משווע של כספי ציבור לטובת
מקורבים וגורמים מפוקפקים.
האורח הוזמן על ידי מרקובקה שלא יכל לסבול את המתרחש. עקב
יושרו.

והגביר בא על ענשו בכך שהועבר מתפקידו, נעשה לו משפט
ציבורי, והדירה נלקחה מרשות בית הכנסת