[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חושה ליטי
/
חברות?

סל!!! עכשיו נראה אותו קולע
"אווווווש איזה לוזר" פספס הגמד
"מה את צוחקת איתי? אני יכול לקלוע בעיניים עצומות" לוקח את
הפחית שמור כרגע סיימה ושואל
"אפשר?" כאילו שהוא לא היה לוקח במילא, והיא מחייכת אליו, הרי
זה ידוע שהיא דלוקה עליו
"כן" עוצם עיניים וזורק עם חיוך טיפשי על הפנים ושנייה אחרי
הפגיעה הוא פוקח עיניים כבר רואה איך הוא קולע
"מה זה?" המנהלת שואלת עדיין המומה מהפגיעה "מי זרק את זה?" כל
הכיתה משתתקת והוא עם פרצוף של 'תעלימו אותי בבקשה', כבר לא כל
כך גיבור ההא?
המנהלת נכנסת לכיתה ומתחילה להרצות על הוונדליזם שיש בקרב
השכבה ואני בינתיים נרדמת כשהמשפט האחרון שאני שומעת הוא "וזו
דוגמא למה שקורה פה, אם אתם רוצים לצאת לכנרת..."
"קומי.... קומי הולכים הביתה" דניאל אומר ואני תוך כדי שינה
לוחשת "לוזר" פוקחת עיניים בדיוק בצלצול, מארגנת את התיק
ומרחפת במורד המדרגות חולפת על פני השוער ממלמלת "יום טוב"
וצועדת לכיוון הקניון
"סליחה, סליחה... הפלאפון שלך מצלצל"
"מה?"
"הפלאפון שלך, הוא מצלצל"
"אהה תודה" פותחת את התיק מוציאה את הפלא פון "שלום"
"היי איפה את?"
"אהה אני כרגע יצאתי מבית הספר"
"את יכולה לחזור לאולם הספורט?"
"בתנאי שאתה מסיע אותי הביתה"
"סבבה את באה?"
"כן, ביי"
"ביי" אני עם חיוך מרוח על הפנים חוזרת לבית ספר חושבת 'יש לי
הסעה, יש' אני עוברת את השער מסתכלת לכיוון הגג של האולם, רואה
אותו מחכה שם
"נו אתה בא?" חצי דרך עברתי עוד 10 מדרגות
"כן,רק שנייה, אני רוצה להראות לך משהו" להראות לי משהו?
מעניין
"מה?"
"בואי תראי" 20 ס"מ ממנו ומתקרבת
"מה?"
"את רואה שם את הפח השחור למטה" פתוח נכון? קולע או לא?"
"רק תזהר שהמנהלת לא תעבור"
"יופי, יופי תצחקי, נו אז קולע?" חושבת שנייה שאם אני אגיד לא,
הוא יקלע דווקא ,ואם אני אגיד כן הוא ישתוק או אולי...
"כן"
"מה פתאום את מאמינה בי"
"סתם שלא תתאכזב כשתפספס"
"טוב, 3..2..1.." זורק מחכה, מחכה, מצפה, פגע בטבעת מתגלגל
כמעט יוצא
"סל" טוב זה לא היה חדש אבל גם אם הייתי רושמת 'בוז' זה היה
צפוי אז מזה משנה
"טוב עכשיו אתה מסיע אותי?"
"כן, כן רק שנייה" הולך להביא את התיק מהכיתה חוזר, נכנסים
לאוטו
"נו אז איפה את בעצם גרה?"
"מזכרת"
"במזכרת? איך את מגיעה לפה בבוקר?"
"אוטובוס, אבא, אוטובוס, קצת ברגל, הסעה, עוד?"
"את מצחיקה את יודעת? Not בעצם מה את עושה בסוף שבוע?"
"לא הרבה, כמעט כלום" בעצם הוא די נחמד אז אולי אני לא אפסיק
לרדת עליו אבל....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דרוש טלפת

אתה יודע למי
לפנות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/3/03 8:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חושה ליטי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה