שמעון פיטוסי / סלואו ירח |
כולם גם חשבו השינוי מבורך
בימים הקשים שהשמש בוערת
מצאתי פתאום את עצמי
לבד.
הכפפה שהרמתי
הפילה אותי
מפינת הקרש מסמר חלוד קרץ
לא ברחתי בזמן בכתפי הוא ננעץ
בדידות והרס בפינת המחסן
השתוקקתי כל כך לכיסוי הלבן
והדם עוד שותת בינתיים
וכשיד שלחתי אחר חטף
ואני מחפש עוד עדיין.
הגופה נעטפה בסדין צהוב
מתוכו לא נראו עוויתות
אדמה צבע חום את הרפש קלטה
במחול תולעים תם הגוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|