יום יום אני חושב שיש איזה סיבה מוזרה לחיות בצורה מרובעת,
בעיגול פסיכודלי...
אנשים מוזרים זה פנומנלי... אם אדע איך וכיצד אחיה אבין שכל זה
משונה...
אני חולם בהקיץ על משאלות גנוזות, מבין את המצב זה קשה מאוד,
חולם על דברים שארצה להיות, לעשות להבין, להגשים משאלות.
יום יום אני רוצה לעלות למעלה, כי כבר לא רוצה למטה... כי
להיות שם זה פשוט לא נחמד, תולים תקוות אבודות על עמודים
וחבלים להיות במקום עלוב לא עוד לא מתאים.
וככל שארצה שום דבר לא משתנה מנסה לשרוד בקטע, בעולם הזה.
די זה נמאס בוא נשכח נהרוס ונגמור עם זה עכשיו...
מהבעות משתנות צלילים משתנים, צורה משתנה והחיים לא יחזרו
בחזרה, הם שלי ושלך...
אין אחד שייקח זאת בחזרה
צריך לחיות אותם להגשים אותם... ואז בסוף להבין רק אז מה קורה
איתם. |
